חומות ירושלים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 55:
 
===החומה השנייה===
ירושלים הלכה והתמלאה, עד ש"נלחצה" בין שנישתי הגאיות העמוקים – נחל קדרון מ[[מזרח]] ו[[גיא בן הינום]] מ[[מערב]] ומ[[דרום]]. העיר התפשטה אפוא שוב אל המישור הרחב שמ[[צפון]] לה, מעבר לנחל הצולב, כך ששוב נוצר לירושלים פרוור מפורז מחוץ לחומה. פרוור זה הוקף ב[[המאה הראשונה לפנה"ס|מאה הראשונה לפנה"ס]] בחומה שנצמדה כ"אוזן" לחומה החשמונאית, ונמתחה כקשת מצפון-מערב ועד הר הבית. מקובל לייחס את בניית החומה השנייה למלך [[הורדוס]], אולם ייתכן כי הבונה היה אחד מאחרוני מלכי [[שושלת]] [[חשמונאים|בית חשמונאי]].
 
מאחר שהמישור הצפוני אחיד למדי בגובהו ושטוח, היה על בוני החומה להחליט באופן שרירותי היכן תעבור החומה, אולם הארכאולוג [[גבריאל ברקאי]] טוען כי ההחלטה לא הייתה כלל וכלל שרירותית: עוד בימי בית ראשון נחצב [[חפיר]] במישור הצפוני, הרחק מחומת העיר, כמכשול אסטרטגי לכלי מלחמה (היום – בין [[שער הפרחים]] ל[[שער שכם]]).{{הערה|1={{קתדרה|גבריאל ברקאי|שלושה קברים מתקופת הבית הראשון מצפון לשער שכם, וזמנו של החפיר הצפוני של ירושלים|83.2|83, אפריל 1997, עמ' 26-25}}}} ייתכן, אם כן, שההחלטה לבנות את הקטע הצפוני ביותר של החומה השנייה דווקא שם נבע מהרצון לנצל את החפיר הקדום לטובת החומה החדשה. כך או כך, יש המזהים שרידים של החומה השנייה באזור שער שכם, אך זיהוי זה מוטל בספק. נכון ל-2011 טרם התגלו הוכחות ברורות לקיומה של החומה השנייה, והתוואי שלה משוער בלבד.{{הערה|1=[http://www.antiquities.org.il/jerusalemWalls/history_5.asp סקירה היסטורית, ציר הזמן<!-- Bot generated title -->]}}