בכור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 7:
==ביהדות==
ה'''בכורה''' ב[[יהדות]] היא בעלת מעמד מיוחד בתחומים רבים ב[[הלכה]] ובמציאות החיים היהודית. מעמד מיוחד של הבכור מצוי לא רק בבכורות [[בני אדם|אדם]], אלא גם בבכורות [[בהמה]].
המכה האחרונה והחמורה ביותר בין [[עשר מכות מצרים]] הייתה [[מכת בכורות]] - כל בכור במצרים הומת:▼
{{ציטוט|תוכן=וּמֵת כָּל-בְּכוֹר, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם--מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה.|מקור={{תנ"ך|שמות|יא|ה}}}}▼
[[שבטי ישראל|בני ישראל]] סימנו את משקופי בתיהם בדם כדי שהמכה תפסח עליהם, ובעקבות כך קרוי החג שנחגג לזכר יציאת מצרים [[פסח]]. ▼
ב{{תנ"ך|שמות|יג|ב|קצר=כן}}, נכתב: "קדשׁ-לי כל-בכור פטר כל-רחם בבני ישׂראל באדם ובבהמה לי הוא.", כלומר הבכור, בין אם אדם או בהמה, אמור להיות מוקדש לאלוהים, אולם ב{{תנ"ך|במדבר|יח|טו|קצר=כן}}, מופיעה מצוות פדיון הבכור: "כל-פטר רחם לכל-בשׂר אשׁר-יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה-לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור-הבהמה הטמאה תפדה."▼
אחד המקורות הראשונים היוצרים מעמד ייחודי ב[[תנ"ך]] הוא בסיפור [[מכת בכורות]], המכה העשירית שניחתה על המצרים קודם [[יציאת מצרים]]. במקומות רבים ב[[תורה]] מנומק מעמדם של הבכורים בהסתמך על מכה זו - "כִּי לִי, כָּל בְּכוֹר - בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל-בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה: לִי יִהְיוּ, אֲנִי ה'" ({{תנ"ך|במדבר|ג|יג}}).<br />▼
דינים רבים הנוגעים בבכורות נידונים ב[[משנה]] וב[[גמרא]] במסכת הנקראת בשם זה - [[מסכת בכורות]].▼
על פי התורה, הבכור [[ירושה (משפט עברי)|יורש]] פי שניים מכל אחיו האחרים{{הערה|1={{תנ"ך|דברים|כא|יז}}}}.▼
ב[[שבועות]] נהגו בני ישראל להביא את ה'''ביכורים''' - הפירות הראשונים שהבשילו על העצים, הדגנים הראשונים שנקצרו, ואת בכורי חיות המשק, כחלק מהעלייה לרגל ל[[ירושלים]]. מכאן נגזר גם שמו הנוסף של החג: חג הביכורים▼
===הבכור בתנ"ך===
שורה 27 ⟵ 40:
{{ציטוט|תוכן=וַיָּזֶד יַעֲקֹב, נָזִיד; וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן-הַשָּׂדֶה, וְהוּא עָיֵף. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-יַעֲקֹב, הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה--כִּי עָיֵף, אָנֹכִי; עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ, אֱדוֹם. וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב: מִכְרָה כַיּוֹם אֶת-בְּכֹרָתְךָ, לִי. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת; וְלָמָּה-זֶּה לִי, בְּכֹרָה. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם, וַיִּשָּׁבַע, לוֹ; וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ, לְיַעֲקֹב. וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו, לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, וַיָּקָם וַיֵּלַךְ; וַיִּבֶז עֵשָׂו, אֶת-הַבְּכֹרָה.|מקור={{תנ"ך|בראשית|כה|כט|לד}}}}
▲המכה האחרונה והחמורה ביותר בין [[עשר מכות מצרים]] הייתה [[מכת בכורות]] - כל בכור במצרים הומת:
▲{{ציטוט|תוכן=וּמֵת כָּל-בְּכוֹר, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם--מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה.|מקור={{תנ"ך|שמות|יא|ה}}}}
▲[[שבטי ישראל|בני ישראל]] סימנו את משקופי בתיהם בדם כדי שהמכה תפסח עליהם, ובעקבות כך קרוי החג שנחגג לזכר יציאת מצרים [[פסח]].
▲ב{{תנ"ך|שמות|יג|ב|קצר=כן}}, נכתב: "קדשׁ-לי כל-בכור פטר כל-רחם בבני ישׂראל באדם ובבהמה לי הוא.", כלומר הבכור, בין אם אדם או בהמה, אמור להיות מוקדש לאלוהים, אולם ב{{תנ"ך|במדבר|יח|טו|קצר=כן}}, מופיעה מצוות פדיון הבכור: "כל-פטר רחם לכל-בשׂר אשׁר-יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה-לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור-הבהמה הטמאה תפדה."
▲אחד המקורות הראשונים היוצרים מעמד ייחודי ב[[תנ"ך]] הוא בסיפור [[מכת בכורות]], המכה העשירית שניחתה על המצרים קודם [[יציאת מצרים]]. במקומות רבים ב[[תורה]] מנומק מעמדם של הבכורים בהסתמך על מכה זו - "כִּי לִי, כָּל בְּכוֹר - בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל-בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה: לִי יִהְיוּ, אֲנִי ה'" ({{תנ"ך|במדבר|ג|יג}}).<br />
▲דינים רבים הנוגעים בבכורות נידונים ב[[משנה]] וב[[גמרא]] במסכת הנקראת בשם זה - [[מסכת בכורות]].
▲על פי התורה, הבכור [[ירושה (משפט עברי)|יורש]] פי שניים מכל אחיו האחרים{{הערה|1={{תנ"ך|דברים|כא|יז}}}}.
▲ב[[שבועות]] נהגו בני ישראל להביא את ה'''ביכורים''' - הפירות הראשונים שהבשילו על העצים, הדגנים הראשונים שנקצרו, ואת בכורי חיות המשק, כחלק מהעלייה לרגל ל[[ירושלים]]. מכאן נגזר גם שמו הנוסף של החג: חג הביכורים
===ברכת הבכורה של יצחק ויעקב===
| |||