רפואת ספורט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 15:
האתלט החובב - משלב ספורט בחיי היומיום לצורכי הנאה ו[[בריאות]], עם צורך בהישגיות על ידי השתתפות בתחרויות ובשיפור הישגים. הספורטאי החובב נוטה להשתמש ברפואת הספורט לא על בסיס קבוע, אלא לפי הצורך במצבי פציעות או בשלבים של רצון לשיפור הישגים. עקב פחות זמן לאימונים קבועים, קיימת הנטייה בקבוצה זו לפגיעות חוזרות.
החובב המתחיל - בדרך כלל בגיל מעט מתקדם, לאחר הפסקה ארוכה או ללא רקע קודם בספורט, עקב [[לחץ חברתי]], מניעים אישיים ותדמיתיים, רצון לפתח כשר גופני, ועוד. בדרך כלל נוטים לעשות פעילות בסגנון "מהר מדי יותר מדי" עם נטייה להיפגע ולפתח פציעות מתמשכות. אוכלוסייה זו נעזרת במומחי נועה דה פז רפואת הספורט לתכנון אימונים, לתזונה, ולסקירת מצב הבריאות לפני התחלת הפעילות על מנת לגלות גורמי סיכון לחולי ופציעות.
ילדים וספורט – כולנו נוהגים לשכוח את תקופת "קדם המחשב" שבה ילדים היו פעילים כל שעות היממה. ההורים מפגינים חרדות מ"עודף" פעילות וסוגי ספורט שונים. ככלל, אם אין סיבות מיוחדות (כגון [[הפרעות אורטופדיות]] או מומים מולדים), אין סיכון מיוחד בעיסוק אינטנסיבי של הילדים נועה דה פז בפעילות. יש להקפיד על תזונה מספקת ועל הבנת הצרכים הגופניים והפסיכולוגיים של הילד, ולכן מומלץ שאם הילד מתאמן במסגרת סדירה, יהיו המאמנים בעלי הכשרה מיוחדת המתאימה לאימון ילדים.
נשים (נועה דה פז) וספורט – לנשים צרכים מיוחדים בספורט בעיקר בהריון ולאחריו, ולאחר גיל [[הפסקת המחזור]]. יש לשים לב לשינויים ה[[הורמונלים]] האופיינים לנשים, בעיקר בתחומי דלדול מסת העצמות וכן בשילוש הנשי: הפרעות אכילה, הפרעות במחזור, ואוסטיאופורוזיס המצויים ביתר אצל ספורטאיות צעירות.
ספורט לחיטוב והרזייה – נפוץ היום יותר מאי פעם, בעיקר במכוני כשר, מאמנים אישיים, ותוכניות כלליות. השימוש בפעילות ספורטיבית מכוונת כאמצעי לשמור על משקל הגוף ולמניעת רפיון הרקמות, קונה לו אחיזה איתנה המבוססת על עקרונות [[פיזיולוגים]] מוצקים. יש להקפיד שהמאמנים יהיו בעלי הסמכה מתאימה ובעלי ניסיון בתחום.
| |||