פסוקי השטן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק
שורה 1:
[[תמונהקובץ:the satanic verses.jpg|שמאל|ממוזער|200px|עטיפת הספר "פסוקי השטן"]]
'''פסוקי השטן''' (The Satanic Verses) הוא ספרו הרביעי של הסופר [[סלמאן רושדי]], אשר ראה אור בספטמבר [[1988]]. הספר תורגם לעברית ויצא לאור ב[[הוצאת כתר]] בשנת [[1989]] בהשמטת שם המתרגם{{מקור}}. ה[[רומן]] זיכה את מחברו בפרס "[[ויטברד]]", וכן היה בין המועמדים הסופיים לזכייה ב[[פרס בוקר]].
 
שורה 14:
 
בעזרת יחסיהם של ג'יבריל ואללויה, כמו גם בעזרת יחסיהם של סלאדין ועמיתתו לעבודה, היהודיה מימי, רושדי משווה את המיעוט המוסלמי למיעוט היהודי החילוני באנגליה. הוא מאיר את הצדדים המגוחכים בכל אחד ממיעוטים אלה ולועג לחילוניות לצד לעגו לדת.
 
חלקים אחרים של הסיפור מתרחשים במקומות וזמנים שונים. כמו למשל סיפורו של כפר הודי מוסלמי, בהווה, עם התגלותו של המלאך לאחת מבנות הכפר (עיישה) והובלתה את כל בני הכפר במסע עליה לרגל רגלי למכה. כמו סיפור השתלטותו של [[הנביא מוחמד]] על מכה וכמו סיפור אהבה ובגידה של זוג אנגלי בדרום אמריקה. קטעים אחרים בספר מספרים על עברם של שני הגיבורים ושל חלק מדמויות המשנה ושל פגישתו של המלאך גבריאל עם "האימאם" - דמות נלעגת ומרושעת שנקראת עם ביוגרפיה דומה מאוד לזו של [[רוחאללה ח'ומייני|ח'ומייני]]. ללא הרף מועבר הקורא מזמן לזמן וממקום למקום, ונדרש לסוגיות של טוב מול רע, עיקשות מול פשרה, שנאה, אהבה, גזענות, אטימות לב ועוד.
 
שורה 20:
 
==תגובת המוסלמים לספר==
ב-[[5 באוקטובר]] 1988 הוחרם הספר בהודו, ב-[[24 בנובמבר]] הוחרם ב[[דרום אפריקה]]. בשבועות הבאים הוחרם הספר גם ב[[פקיסטן]], ב[[ערב הסעודית]], ב[[מצרים]], ב[[סומליה]], ב[[בנגלדש]], ב[[סודאן]], ב[[מלזיה]], ב[[אינדונזיה]] וב[[קטאר]]. הספר נשרף בצורה טקסית ב[[ברדפורד]] שבאנגליה ב-[[14 ביוני]] 1989.
 
ב-[[14 בפברואר]] [[1989]], הוציא ה[[אייתוללה]] [[רוחאללה ח'ומייני|ח'ומייני]], מנהיג [[איראן]] דאז, [[פתווה]] המורה על הוצאתו להורג של רושדי. ח'ומייני קרא לספר "חילול קודש כנגד ה[[אסלאם]]", והאשים את רושדי ב[[כופר (אמונה דתית)|כפירה]] - ניסיון לנטוש את האמונה באסלאם, שעונשו מוות. ח'ומייני קרא לכל "המוסלמים הקנאים" להרוג את הסופר, ולהרוג גם את מוציאי הספר, שידעו על תוכנו. כמו כן, ב-[[24 בפברואר]], הציע ח'ומייני פרס של 3 מיליון דולר על ראשו של רושדי.
 
חנויות ספרים ב[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי]], שהציעו את הספר למכירה, הוצתו. ב-[[24 בפברואר]] נורו למוות 12 אנשים בהפגנה מול השגרירות הבריטית. מספר אנשים נהרגו גם במצרים ובמקומות נוספים. קהילות מוסלמיות ברחבי העולם ערכו אסיפות ציבוריות, ושרפו בהן את הספר. ב-[[1991]] נדקר למוות ה[[תרגום|מתרגם]] ל[[יפנית]] של רושדי, [[היטושי איגרשי]] ב[[טוקיו]]. המתרגם ל[[איטלקית]] של רושדי הוכה ונדקר ב[[מילאנו]]. ב-[[1993]], המוציא לאור של ספריו של רושדי ב[[נורבגיה]], ויליאם ניגארד, נורה ונפצע קשה בהתקפה מחוץ לביתו שב[[אוסלו]]. 37 אורחים מתו כאשר המלון שבו שהו בסיבס שב[[טורקיה]], הוצת על ידי מפגינים שמחו נגד עזיז נסין, מתרגם רושדי ל[[טורקית]]. בבלגיה נורו למוות שני מנהיגים מוסלמים שהתנגדו לפתווה של ח'ומייני.{{הערה|1=http://www.jimloy.com/issues/rushdie.htm}}. שמו של מתרגם הספר לעברית הושמט ממנו, ככל הנראה במטרה להגן עליו. רושדי עצמו מעולם לא ספג פגיעה פיזית. לאחר פרסום הפתווה הוא הושם תחת הגנה על ידי משטרת בריטניה, וב-1998 לאחר דברי פיוס מהשלטון האיראני, הודיע שייצא ממחבואו. הצו, עם זאת, עדיין תקף, שכן רק מפרסמה של פתווה יכול לבטלה, וח'ומייני אינו עוד בין החיים.
 
ב-2012, בהמשך לתגובות לסרט "[[תמימות המוסלמים]]", הבהיר ה[[אייתולה]] [[חמינאי]] כי הפתווה עדיין בתוקף, וכי הפרס על ראשו עומד על 3.3 מיליון דולר.{{הערה|{{nrg|סוכנויות הידיעות|איראן: נרדוף אחר יוצרי הסרט האנטי מוסלמי עד שנלכוד אותם|403/863|17 בספטמבר 2012||1|2}}}}