עקרבה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עדכון פרמטר מדינה בתבנית עיר |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 24:
במפקד האוכלוסין של 1931 נמנו בכפר 309 בתים מיושבים ב-1478 נפשות, כולם מוסלמים{{הערה|[http://www.archive.org/details/CensusOfPalestine1931.PopulationOfVillagesTownsAndAdministrativeAreas Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, Jerusalem, 1932] באתר ה- Internet Archives {{PDF}}, עמוד 59}}. ב[[סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל]] צויין מספר תושבי הכפר (ביחד עם ח'רבת פצאל) כ-2060, ושטחו נרשם כ-142,530 דונם, מתוכם 2,343 דונם של אדמה ציבורית{{הערה|הדאווי, [http://www.palestineremembered.com/download/VillageStatistics/Table%20I/Nablus/Page-059.jpg סקר הכפרים], עמוד 62}}.
העיירה מזוהה עם עיר המחוז ה[[יהודים|יהודית]] '''עקרבת''', הנזכרת בכתבי [[יוסף בן מתתיהו]] ובכתבי [[חז"ל]].
==אדמות הכפר==
שורה 36 ⟵ 38:
בכפר נתגלו שרידים ארכאולוגים מ[[תקופת בית שני]], וכתובות מאוחרות יותר ב[[יוונית]]{{הערה|1=[http://www.shechem.org/torah/geomishna/150b.html מתוך אתר הגאוגרפיה במשנה]}}.
העיר נזכרת פעמים רבות בכתביו של [[יוסף בן מתתיהו]], כאחת מערי המחוז ב[[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]], על גבול שטח ה[[שומרונים]]{{הערה|[[מלחמות היהודים]], ספר ב', 235, 568; ספר ג' 48.}}, אשר נפלה בסופו של דבר בידי ה[[רומאים]]{{הערה|[[מלחמות היהודים]], ספר ד', 551.}}. כמו כן, ציין [[יוסף בן מתתיהו]] כי בעיר פעל [[שמעון בר גיורא]], אשר ריכז בה את כוחותיו{{הערה|[[מלחמות היהודים]], ספר ב', 652; ספר ד', 504, 511.}}.
בנוסף, ב[[משנה]] נזכרת '''עקרבת''' לעניין הבאת [[מעשרות]] ל[[ירושלים]]: {{ציטוטון|כרם רבעי עולה לירושלים, מהלך יום לכל צד, ואיזה הוא תחומה - אילת מן הדרום, '''עקרבת''' מן הצפון, לוד מן המערב, והירדן מן המזרח}}{{הערה|[[משנה]], [[מסכת מעשר שני|מעשר שני]], ה, ב.}}.
==קישורים חיצוניים==
שורה 51 ⟵ 56:
[[קטגוריה:נפת שכם]]
[[קטגוריה:יישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופת בית שני]]
[[קטגוריה:המרד הגדול]]
| |||