אפרים הכהן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: מווילנ\1 |
הרחבה, עריכה |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מחבר הספר "שער אפרים"|אחר=מקובל בבלי-ירושלמי וראש ישיבת פורת יוסף|ראו=אפרים כהן}}
רבי '''אפרים הכהן''' ([[שע"ו]], [[1616]] - [[י"ג בסיוון]] [[תל"ח]], [[1678]]) כיהן ברבנות ב[[ליטא]], [[מורביה]] ו[[הונגריה]]. מחבר הספר '''שו"ת שער אפרים'''.
נולד ב[[ווילנה]] לר' יעקב הכהן. נקרא על שם סבו הרב [[אפרים פיש]], הרב האשכנזי הראשון בירושלים{{הערה|נפטר בסביבות שנת [[ת"ס]]. ראו '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א', עמ' 107, '''אנציקלופדיה לחכמי ארץ ישראל''' חלק א', עמוד ר"כ.}}. למד אצל רב העיר רבי [[משה לימא]] מחבר ספר 'חלקת מחוקק'. נישא לרחל ([[1619]] - [[1684]]) בת רבי אליהו, נכדו של רבי [[אליהו בעל שם]]{{הערה|{{HebrewBooksPage|[[יעקב עמדין]]|מגלת ספר|37017||12}}}}. בשנת [[שצ"ה]] ([[1635]]) נתמנה לכהן כ[[דיין (הלכה)|דיין]] בעירו. לצד רבנים מפורסמים כרבי [[שמואל קאיידנובר]], [[הש"ך]] ורבי [[הלל בן נפתלי הירץ]] ה"בית הלל". הוא כיהן בתפקידו זה 20 שנה.
בשנת [[תט"ו]], [[גזירות ת"ח-ת"ט#סכסוכים נוספים|הגיעו פורעי חמלניצקי לווילנה]] והוא נמלט עם מרבית יהודי הקהילה יחד עם אשתו ובתו, כשחתנו נשאר בווילנה. לאחר נדודים קשים הגיע בשנת [[תשי"ז]] ל[[מורביה]] והתקבל לכהן כרבה של טריביטש. בהמשך עבר לאונגריש-ברוד, ובשנת [[ת"כ]] כיהן כרבה של מזריטש גדול{{אנ|Velké Meziříčí}}. בשנת [[תכ"ג]] ([[1663]]) בעקבות פלישת ה[[יניצ'רים]] ברח ל[[פראג]], שם לימד בבית המדרש. לאחר תקופה נקרא לווינה לכהן כראש ישיבה בבית מדרשו של מחותנו הרב קאפיל סג"ל. בשנת [[תכ"ו]] ([[1666]]) התקבל לרבה של אויבן (בודה, אחת משלושת הערים שהפכו ל[[בודפשט]]).
מספרים עליו שהיה מתענה ימים שלמים בלא ידיעת אדם{{הערה|הקדמת בנו לספרו שער אפרים. מגילת ספר.}} ידוע באהבתו לבריות.
לעת
* בתו נחמה נישאה לרבי יעקב בן רבי בנימין זאב אשכנזי, תלמידו של רבי [[יעקב מלובלין]] (אביו של [[הרבי ר' העשיל]]). רבי יעקב נשאר בווילנה בזמן הפרעות ובני המשפחה קיבלו עדות שהוא נהרג לאחר שהעדים ראו שהניפו עליו חרב. אשתו קיבלה היתר להינשא, אך היא סירבה, ולבסוף הוא חזר חי, וסיפר שניצל בדרך נס. בנם הוא רבי [[צבי אשכנזי]], ה"חכם צבי"{{הערה|ראו באריכות בספרו של נכדם היעב"ץ, "מגילת ספר".}}.
==לקריאה נוספת ==
▲לעת זיקנותו נתבקש לכהן כרב ב[[ירושלים]], ותכנן לעבור לשם. אבל נפטר בטרם הספיק ב[[י"ג בסיון]] שנת [[ה'תל"ח]].
▲=== משפחתו ===
▲* ידוע על בנו רבי יהודה ליב הכהן שהוציא לאור את ספר אביו, עם הוספות חידושים משלו.
▲=== ספרו ===
▲* '''שער אפרים''' נדפס ב[[זולצבאך]], בשנת [[ה'תמ"ח]].
* בספר 'מגילת ספר' של רבי [[יעקב עמדין]].
*[http://www.hebrewbooks.org/29156|תולדות רבי אפרים הכהן] מאת ר"י גרינוולד.▼
* פרשת אלה מסעי של הגאון ר' אפרים הכהן בעמ"ח "שער אפרים" מווילנא לבודון. מאת אברהם הלוי שישא. קובץ מוריה 13.
* למקום רבנותו של ר' אפרים הכהן, קובץ מוריה 13.
* [[עלים לתרופה (עלון שבת)|עלים לתרופה]] תתקס"ג, פרשת נשא תשע"ה.
==קישורים חיצוניים==
▲*[http://www.hebrewbooks.org/29156|תולדות רבי אפרים הכהן] מאת ר"י גרינוולד.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:וילנה: רבנים]]
[[קטגוריה:רבנים צ'כים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
| |||