אב בית דין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קישורים לא רלוונטיים
מ הגהה
שורה 1:
'''אבאַב ביתבֵּית דיןדִּין''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''אב"ד''') הוא ה[[דיין (הלכה)|דיין]] או ה[[שופט]] היושב בראש בית הדין. מקורו של המושג ב[[משפט עברי|משפט העברי]], והוא משמש גם כיום בכל הנוגע ל[[בית דין (הלכה)|בתי דין]] הדנים על פי ה[[הלכה]], כגון [[בית דין רבני|בית הדין הרבני]] ב[[מדינת ישראל]]. במשפט ה[[ישראל|ישראלי]] המודרני מוכר המושג בכל הנוגע ל[[בית משפט|בתי משפט]] ו[[בית דין|בתי דין]] שונים, אך הוא בעל משמעות שונה מזו ההלכתית.
 
בתקופת ה[[סמיכה לרבנות|סמיכה]] האב"ד היה המשנה לנשיא בית הדין. כיום הביטוי מציין לדיין החשוב ביותר בבית הדין הרבני והעומד בראשו או לדיין המקומי שאין גדול ממנו שם.
 
ביהדות מזרח אירופה כינויו של רב העיר היה אב"ד, ולעתים קרובות, כינויו של הדיין או ראש ההרכבים היה ראב"ד. בקרב ה[[חסידים]], בעיקר ב[[ארצות הברית]], נפוץ הכינוי אב"ד ל[[אדמו"ר]]ים לא רשמיים{{הערה|למשל בני רבי [[צבי הירש מייזליש]].}}, בעיקר כאלו שאבותיהם כיהנו כרבנים ב[[אירופה]] וצאצאיהם רצו לשמור את התואר.
 
==אב בית הדין במשפט העברי==
ביהדות, בזמן [[הבית השני]], אב בית דין היה המשנה ל[[נשיא הסנהדרין|נשיא]] במושב ה[[סנהדרין]]. כיום, אב בית דין הוא כינוי ל[[דיין (הלכה)|דיין]] החשוב ביותר שבאותו בית דין.
 
===כבוד אב בית דין===
מספר הלכות נקבעו לכבודו של אב בית הדין בקימה לפניו, באבל עליו ועצמת כח נידויו. כאשר רואים את האב"ד, ואפילו מרחוק, נעמדים עד שיעבור 4ארבע [[אמה (מידת אורך)|אמות]] הלאה‏‏{{הערה|1=‏1.92 [[מטר]] לפי השיעור המקובל. לפי שיטה אחרת חדשה יותר שהחלה מ[[הנודע ביהודה]] והתפרסמה על ידי ה[[חזון איש]], 4 אמות הן 2.32 מטר. ראו גם ‏[[רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה]].}} וב[[בית מדרש|בית המדרש]] עושים לכבודו שורה מכל צד בדרכו עד שישב. כשנפטר אב"ד כל היהודים צריכים [[אבלות (יהדות)|להתאבל]] עליו בקריעת הבגד, תוך ואיןאיסור לתפור את הקרע, מגליםולגלות את כתף שמאל, כלוכל בתי המדרש מפסיקים מלימודם ו"נכנסין ל[[בית כנסת|בית הכנסת]] ומשנים את מקומן היושבין ב[[צפון]] יושבין ב[[דרום]]...". כשאב"ד [[נידוי (הלכה)|מנדה]] [[אדם]] כלשהו, אותו אדם מנודה לכלל ה[[חכמים]] אך לא כולל את [[נשיא הסנהדרין|הנשיא]].
 
<blockquote style="border: 1px solid blue; padding: 2em;">
שורה 16 ⟵ 17:
===סוגי בתי הדין===
 
[[בית דין (הלכה)|בית הדין]] הגדול הוא מושב בן 71 אנשים,. כמוהו יש רק אחד, הסנהדרין, ורק בזמן שהיא ישבה ב[[לשכת הגזית]], תפקידה להכריע בכל ענייני התורה ולאחד בכך את כל הדעות והזרמים ביהדות, היה לה ולסנהדרי הקטנה סמכות להוציא אנשים להורג ולדון בענייני ממון.
סנהדרי קטנה: מעמידין שני בתי דינין של עשרים ושלשה עשרים ושלשה, אחד על פתח העזרה ואחד על פתח הר הבית, ומעמידין בכל עיר ועיר מישראל שיש בה מאה ועשרים או יותר סנהדרי קטנה. כאמור, היא מוסמכת לדון אף בדיני נפשות.
בית דין קטן הוא בן 3שלושה אנשים, המוקםוהוא מוקם לפי הצרכים -. לשני בתי דינים אלו סמכויות להכריע בדיני ממונות, סכסוכים ושאר תביעות קטנות.
 
===סמכויות אב בית דין===
שורה 50 ⟵ 51:
ב[[ישראל|מדינת ישראל]] ישנה מערכת ממלכתית של [[בית דין רבני|בתי דין רבניים]] אזוריים. רב העיר בה נמצא בית הדין משמש, על פי הנהוג, כאב בית הדין בהרכבים בהם הוא משתתף כדיין.
 
בבתי דין גדולים, שבהם מעל שלושה הרכבים, ישנו גם '''ראש אבות בתי דין''' (ראב"ד) השווה במעמדו לנשיא בית משפט מחוזי.
 
==אב בית דין במשפט הישראלי==
[[חוק בתי המשפט]], שלפיו מתנהלים הדיונים ב[[בית משפט|בתי המשפט]] ב[[מדינת ישראל]] קובע כי בדיון ב[[מותב]], שפירושו דיון ביותר מדן אחד, הנהוג בדיוני [[בית המשפט העליון]], משפטיםבמשפטים בשל פשעים חמורים וערעורים ב[[בית משפט מחוזי|בית המשפט המחוזי]], וענייניםובעניינים נדירים הנדונים בפני [[בית משפט השלום|בית משפט השלום]], ייקבע אב בית דין. אב בית הדין הוא נשיא בית המשפט, או סגנו, או נשיא נשיא בית המשפט בדימוס, או סגן נשיא בית המשפט בדימוס, או הוותיק מבין השופטים, ואם הם בעלי וותק שווה - הקשיש מביניהם.
 
לאב בית הדין הדעה המכריעה אם נחלקו הדעות בעניין הנוגע למשפט אזרחי., ווב[[משפט פלילי|במשפטמשפט הפלילי]], אם לא הייתה דעת רוב לעניין סוג העונש או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה; נחלקו הדעות לגבי החומרה של סוג העונש או מידתו, תכריע דעת אב בית הדין. לאב בית הדין אין מעמד מיוחד לעניין עצם ההרשעה בפלילים.
[[חוק בתי המשפט]], שלפיו מתנהלים הדיונים ב[[בית משפט|בתי המשפט]] ב[[מדינת ישראל]] קובע כי בדיון ב[[מותב]], שפירושו דיון ביותר מדן אחד, הנהוג בדיוני [[בית המשפט העליון]], משפטים בשל פשעים חמורים וערעורים ב[[בית משפט מחוזי|בית המשפט המחוזי]], ועניינים נדירים הנדונים בפני [[בית משפט השלום|בית משפט השלום]], ייקבע אב בית דין. אב בית הדין הוא נשיא בית המשפט, או סגנו, או נשיא נשיא בית המשפט בדימוס, או סגן נשיא בית המשפט בדימוס, או הוותיק מבין השופטים, ואם הם בעלי וותק שווה - הקשיש מביניהם.
 
לאב בית הדין הדעה המכריעה אם נחלקו הדעות בעניין הנוגע למשפט אזרחי. ו[[משפט פלילי|במשפט הפלילי]] אם לא הייתה דעת רוב לעניין סוג העונש או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה; נחלקו הדעות לגבי החומרה של סוג העונש או מידתו, תכריע דעת אב בית הדין. לאב בית הדין אין מעמד מיוחד לעניין עצם ההרשעה בפלילים.
 
חיקוקים העוסקים בבתי דין כגון חוק השיפוט הצבאי, חוק בית הדין לעבודה, וחוקים שונים העוסקים ב[[טריבונלבית דין|טריבונליםבתי דין]] אחרים, משתמשים אף הם במושג זה, אך במשמעות שונה, ומקנים לאב בית הדין סמכויות שונות בניהול ההליך, מעבר להיות דעתו הדעה המכריעה במקרה של דעות שקולות. לרוב, בטריבונלים בהם משמשים הדיוטות (שאינם משפטנים) ביחד עם משפטנים, כגון בית הדין לעבודה, בושבו יושב בדין שופט שהוא [[משפטן]] בצוותא עם נציגי הציבור שאינם משפטנים, ישמש המשפטן כאב בית הדין.
 
== קישורים חיצוניים ==