הבדלים בין גרסאות בדף "נוגדן"

הוסרו 339 בתים ,  לפני 6 שנים
←‏אפיניות: הערך אינו עוסק בתאי T, צמצמתי את הפירוט עליהם
(←‏אפיניות: הערך אינו עוסק בתאי T, צמצמתי את הפירוט עליהם)
אחד המאפיינים של מערכת החיסון הנרכשת הוא התגברות האפיניות לאחר המפגש הראשון עם הפתוגן. כש[[אדם]] נדבק באותו הפתוגן בפעם השנייה, התגובה החיסונית חזקה, יעילה ומהירה יותר; אחד הגורמים לכך הוא התגברות האפיניות בין הנוגדנים והאנטיגנים. במפגש ראשון עם אנטיגנים, האפיניות של הנוגדנים המופרשים לדם נעה בין <sup>6-</sup> 10 ו-<sup>9-</sup> 10 [[מול|מולר]]. במפגש השני '''עולה''' האפיניות לבין <sup>8-</sup> 10 ו-<sup>11-</sup> 10 מולר (כלומר, ריכוז האנטיגן הנדרש '''יורד''').
 
האפיניות של נוגדנים לאנטיגנים גדולה בהרבה (לפחות פי 100) מזו של קולטני [[לימפוציט T|תאי ה-T]]. בנוסף, מגוון האנטיגנים שהנוגדנים מסוגלים לזהות גדול אף הוא בהרבה מהמגוון שתאי ה-T מזהים (תאי T מסוגלים, ביןלזהות השאר, לזהותבעיקר אנטיגנים חלבוניים. קיימת אוכלוסיה, של תאי T שמייצרים רצפטורי TCR בעלי שרשראות גמא-דלתא, (ולא אלפא-בטא כמו הTCR הנפוץ). מאמינים כי תפקידם הוא לזהות שיירים של ליפידיים וסוכרים. הם מזהים זאת באמצעות מבנה דמוי MHC. התגובה החיסונית ההומוראלית היא, לפיכך, חזקה ואינטנסיבית הרבה יותר מהתגובה החיסונית התאית, לה אחראים תאי ה-T.
 
== עקרון פעולה ==