נוגדן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←אפיניות: הערך אינו עוסק בתאי T, צמצמתי את הפירוט עליהם |
|||
שורה 60:
אחד המאפיינים של מערכת החיסון הנרכשת הוא התגברות האפיניות לאחר המפגש הראשון עם הפתוגן. כש[[אדם]] נדבק באותו הפתוגן בפעם השנייה, התגובה החיסונית חזקה, יעילה ומהירה יותר; אחד הגורמים לכך הוא התגברות האפיניות בין הנוגדנים והאנטיגנים. במפגש ראשון עם אנטיגנים, האפיניות של הנוגדנים המופרשים לדם נעה בין <sup>6-</sup> 10 ו-<sup>9-</sup> 10 [[מול|מולר]]. במפגש השני '''עולה''' האפיניות לבין <sup>8-</sup> 10 ו-<sup>11-</sup> 10 מולר (כלומר, ריכוז האנטיגן הנדרש '''יורד''').
האפיניות של נוגדנים לאנטיגנים גדולה בהרבה (לפחות פי 100) מזו של קולטני [[לימפוציט T|תאי ה-T]]. בנוסף, מגוון האנטיגנים שהנוגדנים מסוגלים לזהות גדול אף הוא בהרבה מהמגוון שתאי ה-T מזהים (תאי T מסוגלים
== עקרון פעולה ==
| |||