'''אפקט החממה''' הוא תהליך שבו [[גזי חממה]] ב[[אטמוספירה]] של [[כוכב לכת]] גורמים להחזר של [[קרינה אלקטרומגנטית|קרינה]] [[תת-אדום|תת אדומה]] אל פני השטח שלו, ובכך גורמת [[חום (פיזיקה)|להתחממות]] שלו. מקור השם הוא באנלוגיה מוטעית לחימום של [[אוויר]] בתוך [[חממה]] יחסית לאוויר מחוץ לה. בהיעדר אפקט החממה, הטמפרטורה הממוצעת של פני השטח של [[כדור הארץ]] הייתה עומדת על {{כ}}-33° [[מעלות צלזיוס|צלזיוס]] מתחת לאפס, אך בזכות אפקט החממה הטמפרטורה היא כ-15°. המודל הוצע לראשונה על ידי ה[[כימאי]] ה[[שבדיה|שבדי]] [[סוונטה אוגוסט ארהניוס]] בשנת [[1896]]. כיום ישנה תמיכה רחבה בקהילה המדעית ב[[השערה (מדע)|השערה]] שהתעצמות אפקט החממה גורמת ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]].{{הערה|שם=Oreskes|1=Naomi Oreskes, [http://www.sciencemag.org/cgi/content/full/306/5702/1686 BEYOND THE IVORY TOWER: The Scientific Consensus on Climate Change], Science 3 December 2004: Vol. 306. no. 5702, p. 1686.}} בכוכב [[נוגה]] קיים אפקט החממה החזק ביותר ב[[מערכת השמש]], שגורם לכך שה[[טמפרטורה]] שם עומדת על 460 [[מעלות צלזיוס]]. וכך נוגה חם יותר מ[[כוכב חמה]] אף על פי שהוא מקבל רק רבע מכמות קרינת השמש בהשוואה אליו.
==הגורמים להגברה בעצמת אפקט החממה בכדור הארץ==
בכדור הארץ נצפית התגברות באפקט החממה מאז [[המהפכה התעשייתית]] והשימוש ב[[פחם אבן|פחם]] וב[[נפט]] באופן תעשייתי, בקבות פליטת כמויות גדולות של גזים לאטמוספירה כתוצאה משריפת החומרים. לבד מנזקים ישירים ועקיפים הנגרמים לסביבה ול[[בריאות]] האוכלוסייה עקב גזים אלה, נפלטים גם [[גז חממה|גזי חממה]] רבים, כשבראשם {{סמ|פחמן|דו-חמצני}}, אשר שיעור הימצאותו באטמוספירה גדל והולך בשנים האחרונות.
תהליך ההטמעה ([[פוטוסינתזה]]) המתבצע על ידי [[צמחים]] ו[[פלנקטון]] צמחים היו בעבר גורם מאזן אשר ייצב את שיעור גז זה באוויר, כחלק ממעגל כמעט סגור של [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]] של [[נשימה]] ופירוק מצד אחד, והטמעה מהצד השני.
כיום, הפחמן שממנו נוצר הפחמן דו-חמצני הנפלט לאוויר אינו נובע מן המערכת האקולוגית העכשווית, אלא מקורו בפחמן שנאגר במעמקי האדמה במשך מיליוני שנים על ידי ריקבון של עצים וצמחים{{הערה|1={{הידען|דר. אסף רוזנטל|הפחמן הקבור מאיים להגביר את התחממות כדור הארץ|burried-carbon-1009148|8 בספטמבר 2014}}}}. כמות הצמחים הנוכחית אינה מספיקה להטמעת הכמויות העצומות של הפחמן. משום כך המערכת של קליטת פחמן ופליטתו מתוך המערכת ה[[ביוספירה|ביוספירית]] אל הסביבה אינה מאוזנת. תהליכי [[מדבור]] ופגיעה בצמחים על ידי [[עיור]] וכיסוי השטח ב[[כביש]]ים יכולים להקטין עוד יותר את יכולתם של הצמחים להטמיע חלק מהפחמן הדו-חמצני.
ב-[[2006]] יצא דו"ח של האו"ם שטען שמשקי החי אחראים על 18% מגזי החממה המיוצרים באשמת האדם כאשר הכמות הנפלטת ממכוניות מגיעה ל-13.5%, אולם ב-[[2010]] דווח שהדו"ח הפריז בשיוך ההשפעה של אכילת בשר על שינויי האקלים{{הערה|UN admits flaw in report on meat and climate change - http://www.telegraph.co.uk/earth/environment/climatechange/7509978/UN-admits-flaw-in-report-on-meat-and-climate-change.html}}.
==תוצאות אפקט החממה==
אפקט החממה המוגבר יגרום לנזקים סביבתיים גדולים בהם הפשרת הקרחונים ב[[קוטב (גאוגרפיה)|קטבים]] שיגרמו לעליית [[גובה פני הים]] וצמצום פני היבשה, הגברת תהליכי [[מדבור]].
=== עמעום עולמי ===
במקביל לאפקט החממה המוגבר קיים [[עמעום עולמי|עמעום העולמי]], הגורם להחזרת קרינה מכדור הארץ ל[[חלל]], הזיהום הנוצר על ידי בני אדם גורם לעלייה בריכוז ה[[אירוסול]]ים ("חלקיקים מרחפים") ולהיווצרות [[עננים]] בעלי טיפות מרובות וקטנות (ריבוי גבישי צמיחה). עננים אלו לא מאפשרים לחלק מהקרינה להיכנס לשטח הפנים של כדור הארץ ומחזירים אותה לחלל וכתוצאה מכך נוצר אפקט של קירור, הפועל באופן הפוך לאפקט החממה. אפקט קירור זה, המכונה גם אפקט העמעום, מנוגד לאפקט החממה אשר גורם להתחממות הגלובלית. לפי גישה זו, ללא אפקט העמעום הייתה ההתחממות הגלובלית חריפה אף יותר.
==מניעת אפקט החממה==
כדי לצמצם את אפקט החממה התקבל ב-[[1998]] [[פרוטוקול קיוטו]] המציג שני כיווני התמודדות עיקריים: צמצום הפליטה של גזי חממה וניקוז גזי חממה מהאטמוספירה על ידי 'כיורי פחמן' (Carbon Sink).
===צמצום פליטת גזי חממה===
פרוטוקול קיוטו דרש מ[[מדינות המערב]] החתומות עליו לצמצם את כמות גזי החממה שהן פולטות כך שב-[[2012]] רמת הפליטה תרד לרמה הנמוכה ב-5% מזו שהייתה ב-[[1990]]. למדינות [[מזרח אירופה]] הוקצה יעד פליטה, אולם הוא גבוה מהיקף הפליטה בפועל ולכן איננו מחייב צמצום פליטה. [[המדינות המתפתחות|מדינות מתפתחות]] אינן נדרשות לצמצם את הפליטה שלהן.
===ניקוז גזי חממה===
מדינות יכולות לעמוד ביעד שהוצב להן גם על ידי סילוק פחמן וגזי חממה אחרים מהאטמוספירה. סילוק שכזה יכול להתבצע על ידי נטיעת יערות, שימוש בדלק ממקורות ביולוגיים, ובמקרים מסוימים אפילו על ידי תשלום למדינות עניות כדי שלא [[כריתת יערות הגשם|ייכרתו יערות]] בתחומן.
ישנה מחלוקת האם ניקוז גזי חממה הוא אמצעי קל ולא יקר לצמצום אפקט החממה או שהוא תרגיל התחמקות שבאמצעותו מדינות מזהמות נמנעות מלהפסיק לזהם.
==שאלת הקשר בין התגברות אפקט החממה ל[[התחממות גלובלית]]==
ההצהרות הרשמיות של התאחדויות חוקרי האקלים ושל הגוף הבינלאומי המרכז מידע בנושא ([[IPCC]]), כמו גם הרוב המוחלט של המאמרים המדעיים שפורסמו בנושא אחרי 1993{{הערה|שם=Oreskes}} תומכים בתאוריה שלפיה ההתחממות נובעת מפעילות אנושית הגורמת לפליטה מוגברת של [[גזי חממה]].{{הערה|1=[http://en.wikipedia.org/wiki/Attribution_of_recent_climate_change#Scientific_literature_and_opinion Attribution of recent climate change], בוויקיפדיה האנגלית}}
עם זאת, ישנם חוקרים המתנגדים לתאוריה זו ומציעים תאוריות חילופיות. לדוגמה, הפרופסורים [[נתן פלדור]] ו[[ניר שביב]] מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים]] טוענים כי ההתחממות הנצפית לאחרונה היא חלק ממחזור טבעי של התחממות והתקררות כדור הארץ.
ההסכמה המדעית הרחבה בקשר להשפעת התגברות אפקט החממה הובילה לאחרונה את המדינות המפותחות המובילות כלכלית ([[ארגון המדינות המתועשות|פורום ה-G8]]), להכריז על תמיכתן בפתרון בעיה זו. תמיכה זו התבטאה בהחלטות שהתקבלו ב[[פרוטוקול קיוטו|ועידת קיוטו]], בה התחייבו מדינות רבות להפחית את כמות גזי החממה אשר הן פולטות. על אף הצהרות אלה, תנועות "ירוקות" טוענות שעדיין לא נעשה די למנוע את המשך התופעה.
