ניקוד טברני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ תיקון קישור |
||
שורה 1:
[[תמונה:Penteteuch.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמות כ, א-ה בניקוד טברני. מתוך כתב יד מימי הביניים, השמור כעת בלונדון]]
[[קובץ:Tiberias 2014 July 15.jpg|250px|ממוזער|"ניקוד טבריני" יצירה של הפסל דוד פיין. המוזיאון הפתוח טבריה]]
'''הַנִּקּוּד
ה[[עברית]] בת ימינו משתמשת בסימנים הגרפיים שהמציאו מפתחי השיטה הטברנית, אולם משמעות סימני ה[[ניקוד]] וכלליהם בעברית בת ימינו שונים מהשיטה הטברנית המקורית. לשימוש המודרני בסימני הניקוד ראו: [[ניקוד העברית בת ימינו]].
שורה 20:
שיטת ניקוד הטברנית השתמרה במספר רב של כתבי יד מקראיים מימי הביניים ששרדו עד ימינו. שני כתבי היד הידועים ביותר הם [[כתר ארם צובא]] (אשר נוקד על ידי אהרן בן משה בן אשר עצמו ב[[המאה ה-10|מאה ה-10]] לספירה) ו[[כתב יד לנינגרד]] אשר נוקד בשנת [[1008]].
בנוסף לשני כתבי היד הללו נשתמרו מספר חיבורים מימי הביניים, המתארים את השיטה ואת כלליה. ראש וראשון לחיבורים אלו הוא "ספר דקדוקי הטעמים" שכתב מפתח השיטה הטברנית, [[אהרן בן משה בן אשר]]. חיבורים ידועים נוספים הם "ספר הוריית הקורא" מאת [[אבו
מקורות אלו מאפשרים לנו כיום, אף על פי שחלפו למעלה מאלף שנים, לשחזר את ערכם הפונטי של סימני הניקוד הטברניים.
|