ניקוד טברני – הבדלי גרסאות

'''הַנִּקּוּד הטַבְרָנִיהַטַּבְרָנִי''' (וגם '''טְבֶרְיָנִי''') הוא שיטה גרפית לסימון ה[[הגייה]] של הטקסט ה[[מקרא|מקראי]] בפי יהודי העיר [[טבריה]] בראשית [[ימי הביניים]].

בנוסף לשני כתבי היד הללו נשתמרו מספר חיבורים מימי הביניים, המתארים את השיטה ואת כלליה. ראש וראשון לחיבורים אלו הוא "ספר דקדוקי הטעמים" שכתב מפתח השיטה הטברנית, [[אהרן בן משה בן אשר]]. חיבורים ידועים נוספים הם "ספר הוריית הקורא" מאת [[אבו אלפרגאל-פרג' הרוןהארון]], "המאמר על השווא" שמחברו אינו ידוע, ו"ספר צחות לשון העברים" ל[[רב סעדיה גאון]].