רכב קרבי משוריין – הבדלי גרסאות

המיגון הפסיבי כולל מספר סוגים: עטיפת הרכב בלוחות [[שריון]] עשויים [[פלדה]] או [[חומר מרוכב|חומרים מרוכבים]] (כגון [[כובהאם]] או חומרים קרמים אחרים) שחוזקם הפיזי וגמישותם מאפשרים להם להדוף [[כדור (תחמושת)|קליעים]], [[רימון יד|רימונים]], [[רסס]], פיצוצים ואף נשק [[נ"ט]] (תלוי בסוג השריון). ניתן לשפר את רמת המיגון באמצעות שינוי ה[[גאומטריה]] של השריון (כגון [[שריון משופע]]) או בנייתו ממספר שכבות של חומרים שונים ([[שריון מרוכב]]), לעתים עם מרווחי אוויר ביניהן. קיימים סוגי שריון שנקראים באופן גנרי [[שריון מרוכב]], העשויים מחומרים שהם קשים יותר מ[[פלדה]] כגון סיבים קרמיים וחומרים מרוכבים. סוגי החומרים משתנים ממדינה למדינה ואופן ייצור לוחות השריון המתקדמים נחשב במרבית המדינות ל[[סוד צבאי]]. במקרים בהם יש צורך לשמור על שדה ראיה עבור מפעילי הכלי בלי להפחית את רמת המיגון עושים שימוש ב[[זכוכית משוריינת]] ליצירת חלונות.

 

 

קיימים גם אמצעי מיגון מאולתרים, כגון שקי [[חול]], למשל בנגמ"שים כמו ה [[M-113]] וה[[סטרייקר]]. השקים מוצבים מעל המיגון המקורי של הכלי. השימוש בשקי חול הוא לרוב אלתור שמתבצע על ידי החיילים בשטח, שלא מרוצים מהביצועים של המיגון התקני שהותקן ברכב.{{הערה|1=[http://hakshev.co.il/item.asp?type=2&NewsID=59 מחדל מיגון החיילים בצה"ל: ממצאי מבקר המדינה בדוח לשנת 2003!], באתר "הקשב!", 3 באפריל 2004}} לעתים משתמשים בשריון מאולתר המכונה "סנדוויץ'". שריון כזה כולל שני לוחות פלדה (בדרך כלל דקים) וביניהם חומר אחר - לרוב [[עץ (חומר גלם)|עץ]], [[בטון]] או [[חול]]. שריון כזה הותקן ב[[משוריין|כלי הרכב]] שעלו ל[[ירושלים]] הנצורה ב[[מלחמת העצמאות]].