בית הקברות היהודי העתיק בטבריה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←קישורים חיצוניים: תיקון קישור |
אבי מרציאנו (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 7:
==מיקומו העתיק של בית העלמין==
האתר בו שוכנת כיום העיר טבריה שימש כבית קברות עוד בטרם הוקמה העיר, בימי [[הורדוס אנטיפס]] ומסיבה זו נמנעו יהודים שומרי מצוות לגור בה במשך זמן רב{{הערה|[[קדמוניות היהודים]], יח, ב, ד}}. לפי האגדה [[רבי שמעון בר יוחאי]] טיהר את העיר מטומאת המת שבה, בכך שקצץ את צמח ה[[תורמוס]] והשליכו בעיר, ובכל מקום בו הייתה טמונה גוויה, והושלך בה תורמוס, צצה הגוויה ועלתה.{{הערה|תיאור זה מופיע במקורות מספר, וביניהם {{מדרש|בראשית|עט}}; {{ירושלמי|שביעית|ט|א|דף לח|עמוד א}}; {{מדרש|קהלת|ח|י}}, ומקורות נוספים}}
גם לאחר מכן המשיך אזור העיר טבריה לשמש לקבורה. מדרונות ההר בטבריה, עליו בנויות כיום שכונותיה החדשות, שימשו כבית קברות גדול, שנהרס במהלך השנים, וכיום השרידים היחידים לקיומו הם מתחם [[קבר הרמב"ם]] בו קבורים [[הרמב"ם]], אביו מיימון ונכדו רבי דוד המגיד, [[השל"ה הקדוש]], רבי [[יוחנן בן זכאי]] והאמוראים [[רבי אמי]] ו[[רבי אסי]].
| |||