גאורג פיליפ טלמן – הבדלי גרסאות

|תמונה=[[תמונהקובץ:Telemann.jpg|200px]]

בשנת [[1705]] עזב טלמן את לייפציג ועבר לשירות הרוזן ארדמן השני מפרומינץ שבמחוז סוראו (היום צארי, [[פולין]]), בתפקיד זה נחשף למוזיקה מוראווית ופולנית-עממית, אשר הרשימה אותו עמוקות. ב[[1707]] עבר טלמן לחצר הדוכס יוהאן וילהלם מאייזנאך, שם הקים קבוצת נגנים, שזכתה להצלחה רבה. טלמן התחתן ב[[1709]], אך אשתו נפטרה זמן קצר לאחר חתונתם. בשנת [[1712]] מאס טלמן בחיי החצר עתירי הגינונים ועבר ל[[פרנקפורט]], שם קיבל משרה אזרחית של [[מנהל מוזיקלי]] מטעם העירייה. הוא התחתן בשנית בגיל 34 עם מריה קתרינה טקסטור בת ה-16, שילדה לו 9 ילדים.

טלמן האריך ימים ונשאר עד אחרון ימיו בהמבורג, למעט מסע של כשנה ל[[פריז]] בשנת [[1737]]. הוא השפיע רבות על עיצוב ה[[אסתטיקה]] המוזיקלית של [[תקופת הבארוק]] ב[[גרמניה]]. יצירותיו הרבות והמורכבות הביאו לשיאן את הצורות המוזיקליות שהיו נהוגות בתקופת הבארוק והניחו את אבני היסוד לסגנונות המאוחרים יותר.

'''מוזיקת סעודה (אוסף שלישי)''': "מוזיקת סעודה" הינו קובץ ובו שלושה אוספים. כל אוסף כולל [[סוויטה]] תזמורתית, לפחות קונצ'רטו אחד, טריו סונאטה וסונאטת סולו אחת או שתיים. האוסף השלישי מכיל שש יצירות כאלו, כולן ל[[כלי נשיפה]]-([[חליל|חלילים]]ים, [[אבוב|אבובים]] ים, [[קרן יער|קרנות]]), [[כלי מיתר|מיתרים]] ו[[צ'מבלו]]. הסוויטה הפותחת והקונצ'רטו לשתי קרנות ומיתרים הינם הקטעים היפים ביותר באוסף זה, אך סך כל האוסף הינו דוגמה אופיינית לסגנונו האישי, הידידותי וחסר המאמץ של טלמן.