יגאל קמינצקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של 199.203.37.197 (שיחה) לעריכה האחרונה של ט-בוט-זרם
שורה 5:
 
בזמן כהונתו היה מיוזמי הקמת [[מכון התורה והארץ]], ובשנים הראשונות עמד בראשו. במסגרת המכון עסק הרב קמינצקי בשילוב מגבלות ה[[הלכה]] והצרכים העסקיים הקשורים אף ב[[שמיטה|שנת השמיטה]], וכן בקידום היוזמה לגידול [[חסה]] ללא תולעים, כשהוא משמש כנותן ה[[כשרות]] במקרים מסוימים. כמו כן הרב קמינצקי היה מיוזמי הקמת [[כולל מג"ל]], שבהמשך השנים התפתח ל[[ישיבת תורת החיים]]. בשנותיה הראשונות של ישיבת תורת החיים שימש הרב קמינצקי כ[[ר"מ]] בישיבה.
 
במהלך שהותו של הרב בתפקיד רב הגוש, הוא פיחת כישורים עסקיים והפך לשמש כשותף (נחבא אל הכלים) של אחת מהחברות העסקיות שפעלו בתחום ייצור ושיווק התוצרת החקלאית של חקלאי הגוש.
 
הרב קמניצקי ראה עצמו כרועה רוחני של כלל תושבי הגוש ופעל ללא לאות למניעת תהליך ההינתקות.ככזה , הורה הרב קמניצקי לציבור התושבים לא לשעות לבקשות נציגי הממשלה לבצע פינוי מסודר והבטיח להם "ישועת ה' בהרף עין".
 
עם סיום תהליך ההינתקות למרות שישובי הגוש הפסיקו למעשה להתקיים,המשיך הרב קמניצקי לשמש כרב ישובי הגוש ולקבל שכר בגין תפקידו.
 
למרות חיכוכים מעטים שהתקיימו, הרב קמינצקי היווה סמכות מקובלת, דבר שהתבטא ב[[בית דין לדיני ממונות]] שבראשו עמד. מעמדו וסמכותו התבטאו בזמן [[תוכנית ההתנתקות]], כאשר הרב קמינצקי ביטא קו התנגדות פאסיבי, שדגל ב[[אי-אלימות]] כלפי מתכנני הפינוי ומבצעיו. מנהיגותו נשאה אופי רציונלי, בכך שגרס בפני שומעי לקחו שתוכנית ההתנתקות עשויה לצאת לפועל. דבריו אלה בלטו על רקע התבטאויותיהם של מספר רבנים ואישי ציבור אחרים, שפורשו כטענות שתוכנית ההתנתקות לא תתרחש בעקבות צו אלוהי.