הגבנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏גיבון כמבחן לכשרות החיה: תיקנתי שגיאה של מקור לא מוסמך
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
←‏גיבון כמבחן לכשרות החיה: דבר כזה דורש מקור
שורה 12:
תהליך הגיבון בחלב [[פרה]], [[כבש]], [[עז הבית|עז]] ו[[תאו|ג'אמוס]] מוכר עוד משחר ההיסטוריה האנושית. פרופ' [[זהר עמר]] וד"ר דוד אילוז מהמחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה שב[[אוניברסיטת בר-אילן]] בשיתוף של ד"ר עוזי מרין מהמעבדה לחקר החלב, מינהל המחקר החקלאי, [[מכון וולקני]], בדקו את תקפותו של מדד גיבון החלב כאמצעי מבחין בין יונקים טהורים לטמאים, ועד כמה ניתן לסמוך על מדד זה באופן מעשי. לצורך בחינת מדד זה נבדק חלב של יונקים שונים בשתי שיטות. הראשונה, נעשתה מיד לאחר החליבה באמצעות אנזים ראנין, כפי שמקובל בשיטה המסורתית. השנייה נעשתה במעבדה במכשיר האופטיגרף (Optigraph), המאפשר קבלת בדיקות מהירות הקרשה וחוזק הגבן. הדיגום והאנליזות בוצעו בשתי חזרות בחלב היונקים השונים ומפרטים שונים.
 
תוצאות הבדיקה הראו על יצירת גבן בחלב של פרה, עז, כבשה, ג'אמוס, [[יחמור]] אירופאי, [[אייל]] אדום, [[יעל ]] ו[[ג'ירף]] – המוגדרים כבעלי חיים טהורים. לעומת זאת, לא נוצר גבן מהיונקים הבאים המוגדרים כבעלי חיים טמאים: חלב [[סוס|סוסה]], [[נאקה]], [[אלפקה]], [[ארנבון]], [[קוף]], [[כלב|כלבה]], [[חזיר|חזירה.]] וכן לא מ[[חלב אם]].{{מקור}}
 
== אלרגיה לחלב כמבחן לכשרות החיה ==