הרמן שרכן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Addbot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q60174
מ ויקישיתוף בשורה
שורה 6:
אחרי הופעת הבכורה שלו עם "פיירו הסהרורי" של [[ארנולד שנברג|שנברג]], עשה לו שם כמומחה ל[[מלחין|מלחיני]] [[המאה ה-20]] כמו [[ריכרד שטראוס]], [[אנטון וברן|וברן]], [[אלבן ברג|ברג]] ו[[אדגר וארז|וארז]] וקידם את יצירותיהם של מלחיני התקופה הצעירים יותר, ביניהם [[יאניס קסנאקיס]] ו[[לואיג'י נונו]].
 
פרסומו העיקרי של שרכן בא לו, קרוב לוודאי, מן העיבוד התזמורתי (וההקלטה) ל"אמנות הפוגה" של [[יוהאן סבסטיאן באך]]. הישג אחר ראוי לציון שלו הוא ההקלטה, בשנת [[1958]], של סימפוניית ארואיקה, [[הסימפוניה השלישית של בטהובן]], לחברת וסטמינסטר (הוצאה מחדש על תקליטור), ובה הביצוע המהיר ביותר, שהוקלט עד כה (2006), של הפרק הראשון והקרוב ביותר לציון ה[[מטרונום]] של [[לודוויג ואן בטהובן|בטהובן]]. ספרו משנת [[1953]],
Lehrbuch des Dirigierens (מחקר בניצוח) הוא [[ספר לימוד]] סטנדרטי. הרפרטואר המוקלט שלו היה עצום בהיקפו, החל ב[[אנטוניו ויולדי|ויולדי]] וכלה ב[[ריינולד גליאר]].
 
הרמן שרכן מת ב[[פירנצה]] והשאיר אחריו מספר ילדים, ביניהם וולף שרכן. הקשר בן שש השנים של וולף עם [[בנג'מין בריטן]] החל כשהיה בן 13. ג'ון ברידקט מתאר את חילופי המכתבים הנלהבים בין המלחין המפורסם לנער ב"ילדי בריטן".
 
אשתו מרים שרכן מנהלת את חברת ההקלטות , טאהרה", המפיקה הקלטות היסטוריות של מנצחים מפורסמים על גבי תקליטורים, ביניהן הקלטות של שרכן עצמו.
 
==ציטוט==
* "מוזיקה לא צריך להבין. צריך להקשיב לה."
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
 
{{מיון רגיל:שרכן, הרמן}}