|
[[קובץ:Rajk László Sr. 1947.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לאלסו רייק ב-1947]]
'''לאסלו רייק''' ([[הונגרית]]: '''Rajk László''' {{כ}} [[8 במאי]] [[1909]] ב[[סקייאודברהיי]]{{הערה|1=היום [[אודורהייול סקוייסק]]}} - [[הוצאה להורג|הוצא להורג]] ב-[[15 באוקטובר]] [[1949]] ב[[בודפשט]]) היה פוליטיקאי [[קומוניזם|קומוניסטי]] [[הונגריה|הונגרי]] בן למשפחה בעלת שורשים [[גרמניה|גרמניים]] ו[[סקויים|סקלריים]] מ[[טרנסילבניה]].
יחד עם יאנוש קאדאר היה מנהיג פלג "הפנים" של [[המפלגה הקומוניסטית ההונגרית]] בימי [[מלחמת העולם השנייה]] (לעומת הפלג המוסקבאי). אחרי השלטת הקומוניזם בהונגריה היה לשר הפנים ואחר כך לשר החוץ של [[היסטוריה של הונגריה: הונגריה הקומוניסטית|הרפובליקה העממית ההונגרית]]. הוצא להורג על ידי עמיתו האידאולוגי, הדיקטטור הסטליניסטי [[מתיאש ראקושי]].
בניגוד לאחיו המבוגר אנדרה שהצטרף לתנועות ימניות קיצוניות, הוקסם לאסלו רייק על ידי האידאולוגיה הקומוניסטית, ובשל כך גורש מאוניברסיטת [[בודפשט]] שם היה סטודנט לפילולוגיה הונגרית וצרפתית. אחרי סילוקו מהלימודים עבד כפועל בניין. בשנת [[1936]] יצא ל[[ספרד]] ונלחם ב[[מלחמת האזרחים בספרד]] לטובת הצד הרפובליקני במסגרת [[הבריגדות הבינלאומיות]]. לאחר התבוסה במלחמה נמלט ל[[צרפת]], ושב ל[[הונגריה]] בשנת [[1941]]. עם שובו נעצר בידי השלטונות, ושהה בכלא עד לשיחרור הונגריה מידי ה[[נאצים]] בידי [[הצבא האדום]].
הונגריה שלאחר [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה תחת כיבוש סובייטי שאיפשר למפלגה הקומוניסטית להשתלט על המדינה בין השנים [[1945]] ו-[[1949]]. בתחילה היו הקומוניסטים חברים בממשלת קואליציה בראשה עמד [[זולטן טילדי]], ובתהליך מהיר דחקו את רגלי שותפיהם, עד שהשתלטו על הממשלה לחלוטין. בראש המפלגה עמד הסטליניסט [[מתיאש ראקושי]]. רייק שירת בממשלות אלו בתפקיד שר הפנים. הוא הקים את המשטרה החשאית ההונגרית, אשר שימשה כלי בטיהורים שערך רייק כלפי מתנגדיו הן במפלגה והן מחוצה לה. לאחר הבחירות בשנת [[1948]] ראקושי העביר את רייק לתפקיד שר החוץ.
רייק עורר את איבתו של ראקושי אשר החליט לבחור בו כקרבן ראשי לטיהורים שעמד ליזום בהשראתו של סטלין . רייק נעצר בחודש ספטמבר
[[1949]]. במשפטו נאלץ להודות כי היה סוכן בשירותם של [[מיקלוש הורטי]], [[יוסיף ברוז טיטו|טיטו]], [[ליאון טרוצקי]] וממשלת [[ארצות הברית]]. לאחר משפט זה הוצא להורג.
ב[["הנאום הסודי" של חרושצ'וב|נאומו בוועידה העשרים של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית]], גינה מנהיג [[ברית המועצות]] [[ניקיטה סרגייביץ' חרושצ'וב]] את פשעי סטלין, ובהם מנה את הוצאתו של רייק להורג. ראקושי נאלץ להודות בפומבי שהוצאתו להורג של רייק הייתה "טעות" והסכים לטיהור שמו. נאום זה ערער גם הוא את מעמדו של ראקושי אשר הוכרח , בקיץ שנת [[1956]] להעביר את השלטון לידי הצמד [[ארנו גרו]] -[[אנדרש הגדוש]]. לבקשת האלמנה יוליה השלטונות הסכימו
לאפשר קבורתו מחדש של רייק, בטקס ממלכתי, ב־[[6 באוקטובר]] [[1956]]. זה היה בין האירועים שהובילו ל[[המרד בהונגריה, 1956|מרד בהונגריה בשנת 1956]].
בנו, שמו לאסלו רייק אף הוא, היה פעיל בתנועת הרפורמות וההתנגדות למשטר הקומוניסטי של [[יאנוש קאדאר]] בשנות השמונים.
==קישורים חיצוניים==
* {{ויקישיתוף בשורה}}
== הערות שוליים ==
| 