הנריק איבסן – הבדלי גרסאות

[[תמונהקובץ:Schaarwächter Henrik Ibsen cropped.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנריק איבסן]]

הסופר האירי [[ג'יימס ג'ויס]] נמנה עם מעריציו של איבסן, ובמאמר שכתב עליו בשנת 1900 בעקבות ביקורת שנמתחה על המחזאי הופיעו הדברים הבאים:{{הערה|1= [http://books.google.co.il/books?id=53sowM7VuicC&pg=PA183&lpg=PA183&dq=%D7%92'%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A1+%D7%92'%D7%95%D7%99%D7%A1,+%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A7%D7%9F+%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%9F,+%D7%A1%D7%98%D7%9F&source=bl&ots=nXb_IJjEIg&sig=bqMwmrYds4u_YXSfOERSL5UnpuQ&hl=iw#v=onepage&q=%D7%92'%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A1%20%D7%92'%D7%95%D7%99%D7%A1%2C%20%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A7%D7%9F%20%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%9F%2C%20%D7%A1%D7%98%D7%9F&f=false ] גבלר דיוויס, ג'יימס ג'ויס - דיוקן האמן, עמ' 50.}}{{ציטוט|תוכן=..."יש בטבעו מזיגה מוזרה של נשיות. דייקנותו הנהדרת, עקבות הנשיות הדקים שלו, רכותו של המגע הקליל... אין חולק על כך שהוא מכיר את הנשים. דומה שהוא יורד לעומקן במידה שכמעט אין לה שיעור."}}

איבסן עזב את הבית והפך שוליית רוקח בגיל 15, אז החל לכתוב מחזות. מחזהו הראשון, "קטלינה" ([[1848]]), התפרסם והוא רק בן 20, אולם המחזה לא זכה לעלות על במה. מחזהו הראשון שהופק היה "[[ערימת הקבורה]]" ([[1850]]), אולם המחזה לא זכה לתשומת-לב רבה. ועדיין, איבסן היה נחוש בדעתו להיות למחזאי, למרות שלא שב לכתוב במשך כמה שנים.

בשנת [[1857]] הגיע ל[[אוסלו]], שם מצבו הכלכלי היה בכי רע. אף על פי כן, הוא הצליח להנשא ב-[[1859]]. בשנת [[1864]], אחרי שאיבד את אהבתו לחיים, היגר מנורבגיה ל[[איטליה]] . הוא לא שב למולדתו במשך 27 שנים, אך כשחזר כבר היה מחזאי בעל שם, גם אם שנוי במחלוקת.