הנריק איבסן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
[[
'''הנריק יוהאן איבסן''' (Henrik Johan Ibsen;{{כ}} [[20 במרץ]] [[1828]] - [[23 במאי]] [[1906]]) היה [[מחזאי]] [[נורבגיה|נורבגי]] רב השפעה האחראי במידה רבה להופעתה של ה[[דרמה]] ה[[ריאליזם (אמנות)|ריאליסטית]] המודרנית.
שורה 7:
בכך שהכניס למשוואה את העין הביקורתית והחשיבה החופשית אודות תנאי החיים ונושאים מוסריים, תרם איבסן רבות להיווצרות אמנות הבמה המודרנית. לפניו, מחזות היו אמורים להיות דרמות מוסריות בהן גיבורים אצילים נלחמים בכוחות אפלים. כל דרמה הייתה אמורה להסתיים בסיום "נאות", דהיינו שהטוב מוביל לאושר, וחוסר המוסר - לכאב. איבסן הפך תפישה זו על ראשה, ובכך קרא תיגר על האמונות של אותה התקופה וניפץ את אשליותיו של הקהל.
הסופר האירי [[ג'יימס ג'ויס]] נמנה עם מעריציו של איבסן, ובמאמר שכתב עליו בשנת 1900 בעקבות ביקורת שנמתחה על המחזאי
בהמשך כתב "כשאמנותו של המחזאי מושלמת, אין צורך במבקר". דברים אלה לא נעלמו מעיניו של איבסן הקשיש, והוא העביר לג'ויס מכתב הערכה באמצעות מתרגם מחזותיו לאנגלית, [[ויליאם ארצ'ר]], מבלי לדעת כלל כי הכותב הוא בחור צעיר בן 18.
שורה 14:
איבסן נולד למשפחה אמידה יחסית בעיר הנמל הקטנה [[שיאן (נורבגיה)|שיאן]] שב[[נורבגיה]], עיר שנודעה בעיקר במשלוחי העץ שלה. זמן קצר לאחר לידתו ירדה משפחתו מנכסיה. אמו פנתה אל הדת בחיפוש אחר נחמה, ואביו שקע בדיכאון עמוק. בחלק מדמויות מחזותיו ניתן למצוא סממנים ביוגרפיים של הוריו ושל מצבם הכלכלי הירוד.
איבסן עזב את הבית והפך שוליית רוקח בגיל 15, אז החל לכתוב מחזות. מחזהו הראשון, "קטלינה" ([[1848]]), התפרסם והוא רק בן 20, אולם המחזה לא זכה לעלות על במה. מחזהו הראשון שהופק
אחרי תקופה זו, הועסק במשך מספר שנים ב[[התיאטרון הנורבגי|תיאטרון הנורבגי]], שם היה מעורב בהפקתם של למעלה מ-145 מחזות ככותב, במאי ומפיק. במהלך תקופה זו לא פרסם אף מחזה חדש מפרי עטו. למרות כשלונו לפרוץ כמחזאי, צבר איבסן ניסיון רב בתיאטרון הנורבגי, ניסיון שהתגלה כרב ערך כאשר שב לכתוב.
בשנת [[1857]] הגיע ל[[אוסלו]], שם מצבו הכלכלי היה
מחזהו הבא, "[[ברנד (מחזה)|ברנד]]" ([[1865]]), הביא לו את ההכרה שחיפש, כמו גם הצלחה כלכלית; וכך גם מחזהו הבא, "[[פר גינט]]" ([[1867]]; תורגם לעברית בידי [[לאה גולדברג]]).
|