חטיבה 421 – הבדלי גרסאות

חטיבה 421 הוקמה בשנים 1973-1972 במסגרת אוגדה 143, והייתה מחטיבות המילואים הצעירות בצה"ל במלחמת יום כיפור. החטיבה הייתה עדין בתהליך הקמה עם פרוץ המלחמה, ולכן ה[[ימ"ח]] שלה ב[[שדה תימן]] כלל רק כלים ואמצעים לגדוד אחד (גדוד 2 - 599) ולמפקדת החטיבה.

לוחמי החטיבה גויסו עם פרוץ המלחמה ב-6 באוקטובר 1973. גדוד 2599, בפיקודו של רס"ן [[עמי מורג]], התגייס והצטייד בימ"ח בשדה תימן. גדוד 1 (264) בפיקודו של רס"ן [[גיורא לב]] התארגן על גבי טנקים של ביה"ס לשריון בג'וליס. גדוד 3 (257), בפיקודו של סא"ל שמעון בן שושן, התארגן על טנקים של קורס מפקדי הטנקים (קמ"ט) שישב ב[[מחנה שבטה]] וטנקים שהיו בטיפול בסדנא הגייסית. הגדודים יצאו החל במוצאי יום כיפור בנסיעה על זחלים לכיוון הגזרה המרכזית בסיני (אזור [[טסה (מחנה)|טסה]]). ההצטיידות הייתה חלקית, ולטנקים רבים חסרו זיווד וציוד לחימה בסיסי כגון מקלעים ומשקפות.

לקראת בוקר ה-[[8 באוקטובר]] התקבצה החטיבה, בפיקודו של המח"ט אל"מ [[חיים ארז]], באזור מתחם "הברגה" שעל [[ציר החת"ם]], מצפון מזרח למתחם [[גשר פירדאן]]. החטיבה הייתה בעמדות ממזרח לאזור שבו אמורה הייתה להתנהל ההתקפה האוגדתית של [[אוגדה 162]] ("אוגדת אדן"). בשעות הבוקר המאוחרות, על פי פקודה ממפקד האוגדה, אלוף [[אריאל שרון]], החלה החטיבה לנוע במהירות לגזרה הדרומית. לאחר שהכוחות כבר נעו כמה עשרות קילומטרים על כביש הרוחב לכיוון [[המיתלה]], התקבלה פקודה לחזור לגזרה המרכזית. תנועת הסרק הזאת במסגרת אירועי [[מתקפת הנגד של 8 באוקטובר|התקפת הנגד הכושלת של צה"ל בחזית הדרום ביום ה-8 באוקטובר]] קיבלה מקום מרכזי בעדויות ובדו"ח של [[ועדת אגרנט]]. החטיבה חזרה לגזרה המרכזית, וקיבלה משימה להיכנס לציר "טליסמן" (כביש טסה- תעלת סואץ) ולהיות מוכנה לרדת בציר החת"מ לכיון [[תעלת סואץ]]. גדוד 2599 נערך בעמדות ברכס "ציונה" וניהל אש עם טנקים מצריים במתחמי "מכשיר" ו"[[הקרבות על רכס "חמוטל" במלחמת יום הכיפורים|חמוטל]]". גדוד 3257 ניסה לתפוס עמדות על מתחם "חמוטל" - דיונה מוארכת שחלשה על הצומת החיונית של ציר "טליסמן" עם ציר החת"מ - שהיה ריק מאויב בשעות הבוקר של אותו יום, אולם בשעות אחר הצהריים כבר היה תפוס על ידי חי"ר מצרי מתוגבר באמצעי נ"ט. בקרב הראשון באותו יום נפלו בגזרת "חמוטל" חמישה מלוחמי גדודים 3257 ו-2599, ונפגעו טנקים ולוחמים נוספים. החטיבה נערכת להגנה בלילה באזור "ציונה" – רכס גבוה השולט על ציר "טליסמן".

עם בוקר [[9 באוקטובר]] יצאה החטיבה למהלך התקפי נוסף בגזרת "חמוטל". בקרבות היום נשא גדוד 2599 בעיקר הנטל, והתקפת הגדוד על מתחם "חמוטל" הסתיימה ללא הצלחה. בהתקפה נפלו שמונה מלוחמי הגדוד, נפצעו 45 לוחמים, ונפגעו 19 מתוך 25 הטנקים של הגדוד. כל המ"פים של פלוגות הטנקים של הגדוד נפגעו בקרב והוחלפו. במקביל קודמו גדודים 1264 ו-3257 לאזור שממערב לחמוטל, והצליחו לחלץ את אנשי מעוז "פורקן" שנחלצו מן המעוז במסע לילי נועז. בקרבות היום נפלו 10 מלוחמי החטיבה.

בלילות ובימים הבאים נערכה החטיבה להגנה סטאטית באזור מתחם "ציונה". ביום [[10 באוקטובר]] הוטל על גדוד 3257 לעשות ניסיון נוסף לעלות על "חמוטל" ולנסות לאתר ולחלץ נעדרים של החטיבה מקרבות היומיים הקודמים. ניסיון זה נכשל אף הוא, במחיר של שלושה חללים נוספים, והיפגעות טנקים ואנשי צוות נוספים.

בבוקר ה-[[14 באוקטובר]] התקבלו ידיעות כי המצרים החלו בביצוע שלב ב' של תוכנית המלחמה שלהם - קידום דיוויזיות השריון לתפיסת שטחים נוספים בעומק מרחב התעלה. החטיבה נערכה בגזרת "ציונה" מול חטיבה 14 מדיוויזיה 21 של צבא מצרים. ב[[קרב השריון של ה-14 באוקטובר]] שהיה קרב קלאסי של שריון בשריון הושמדו עשרות מטנקי החטיבה המצרית. בחטיבה נפגע טנק אחד ונהרג [[מפקד טנק]]. תסריט זה חזר על עצמו גם בגזרות אחרות של האוגדה והפיקוד. באותו לילה נשלחה פלוגה מגדוד 3257 לאימון גרירת [[מבצע אבירי לב#גשר הגלילים|גשר הגלילים]], לקראת צליחה שאמורה הייתה להתבצע בימים הבאים.

במהלך ה-[[15 באוקטובר]] התרכזה החטיבה על ציר "עכביש", ופלוגות מגדודים 1264 ו-3257 נשלחו להביא בגרירה [[דוברה|דוברות]] צליחה מסוג [[יוניפלוט]], המותקנות על עגלות גלגלים. על פי הפקודות, תפקיד החטיבה היה לגרור את אמצעי הצליחה ולאבטח את הגרירה. לאחר ההגעה לתעלה והטלת אמצעי הצליחה למים, הייתה אמורה החטיבה לצלוח את התעלה ולצאת למבצע שמטרתו השמדת בסיסי [[טיל נ"מ|טילי נ"מ]] ממערב לתעלה, כדי לפתוח מסדרון פעולה נקי עבור חיל האויר. עם ערב נרתמה פלוגה מגדוד 3257 ל[[גשר הגלילים]], ושתי פלוגות מגדודים 1264 ו-3257 כבר היו בדרכן כשהן רתומות לדוברות.

מבצע הצליחה היה מותנה בהצלחת הבקעת מתחם [[החווה הסינית]] ופתיחת המרחב לתימרון בידי [[חטיבה 14]]. לקראת המבצע הועברה פלוגה ח' מגדוד 2599 תחת פיקוד חטיבת צנחני המילואים ([[חטיבה 247]]) שנועדה לחצות את התעלה ולתפוס [[ראש גשר]] ממערב לה, והובילה אותה בתנועתה לאזור הצליחה ב"מצמד". במסגרת קרבות הדמים שהתנהלו במשך כל הלילה לפתיחת הצומת האסטרטגית "טרטור- לקסיקון", נפגעו כל טנקי הפלוגה ונפלו שבעה מלוחמיה.

גם אלמלא קריעת הגשר, לא היה הכח הגורר מצליח לבצע את משימתו, משום שהמשך ציר הגרירה - ציר "טרטור", עדין היה תפוס בידי האויב, וכל מאמצי [[חטיבה 14]] במשך הלילה לפרוץ אותו, שעלו בחללים רבים, לא צלחו. כדי לסייע לחטיבה 14 הועבר לפיקודה לפנות בוקר גדוד 2599 של חטיבה 421.

בינתיים, הגיעו גדוד 1264 ומפקדת החטיבה לחצר הצליחה ב"מצמד", וגדוד 3257 קיבל פקודה לעזוב את הגשר ולהתקדם במהירות לאזור הצליחה. תוך כדי תנועתו על ציר "עכביש" נכנס הגדוד למארב נ"ט באזור תעלות החווה הסינית, ושלושה טנקים, בהם טנק המג"ד, נפגעו. מפקד טנק נהרג. גדוד 2599, אשר צורף לחטיבה 14, קיבל פקודה לנסות לפתוח את ציר "טרטור". הניסיון נכשל ועלה לגדוד בחלל אחד ובטנקים פגועים נוספים.

עם בוקר התרכזו בחצר הצליחה ב"מצמד" פלוגות מגדודים 1264 ו-3257, וכן הגיעו לחצר דוברות סער מתנייעות מסוג "[[תמסח (דוברה)|תמסח]]" (ג'ילואה). 27 טנקים צלחו את התעלה על גבי ה"תמסחים" אל הגדה המערבית, לתוך ראש הגשר במחנות אבו סולטאן שנתפס על ידי [[חטיבה 247]] בפיקודו של [[דני מט]].

לאחר הצליחה הוקצתה פלוגה מגדוד 3257 לגדוד מחטיבת הצנחנים שמשימתו הייתה לכבוש ולטהר את השטח לאורך [[תעלת המים המתוקים]] צפונה. הפלוגה נלחמה עם הצנחנים באזור סרפאום ואחד מלוחמיה נפל. הכח החטיבתי בפיקוד המח"ט, הכולל גדוד בפיקודו של מג"ד 1264, ובו שתי פלוגות טנקים, האחת מגדוד 1264 והשנייה מגדוד 3257, ופלוגת קורס מכ"ים [[חרמ"ש]] על גבי [[נגמ"ש]]ים, יצא למבצע במערב התעלה. הכח החטיבתי נע במשך יום שלם (ה-[[16 באוקטובר]]) עשרות קילומטרים בעומק אדמת מצרים כשהוא משמיד בדרכו בסיסי טילים נגד מטוסים, טנקים, רכב ומתקנים של הצבא המצרי.

ביום [[17 באוקטובר]] צלחו יתר יחידות החטיבה את התעלה. ביום זה החלו המצרים להתעשת והזרימו כוחות נגד ראש הגשר. גדודי החטיבה 1264 ו-2599 ניהלו קרבות נגד טנקים וכוחות מצריים במחנות דור סואר, אבו סולטאן ובמתחם "אורי", והניסיון המצרי נבלם. בקרבות אלה נהרגו ארבעה לוחמים. בימים שלאחר מכן הרחיבה החטיבה את ראש הגשר, ועד להפסקת האש ב-[[24 באוקטובר]] כבשה החטיבה כברת ארץ של כ- 250 קילומטרים מרובעים במישורים המדבריים שממערב לתעלת סואץ ותעלת המים המתוקים. בקרבות אלה נפלו 12 מחיילי החטיבה. הפסקת האש מצאה את החטיבה כשהיא מחזיקה את הפינה הצפונית- מערבית של המובלעת שכבש צה"ל במצרים (שכונתה "ארץ גושן"), יושבת על כביש קהיר איסימעיליה במרחק כ-15 קילומטרים מדרום מערב לאיסמעיליה. לאחר הפסקת האש החזיקה החטיבה בגזרתה עד לפינוי צה"ל מהמובלעת שממערב לתעלת סואץ במרץ [[1974]] במסגרת [[הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים]]. לאחר אימון רענון בשבטה השתחררה החטיבה בסוף מרץ 1974.