המשפט הרומי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ זו לא טעות |
מ ←הרפובליקה הרומית: הגהה |
||
שורה 13:
חוק חשוב נוסף מתקופת [[הרפובליקה הרומית]] הוא חוק אקיליה משנת [[286 לפנה"ס]] אשר ניתן לראות בו את מקור חוקי ה[[דיני נזיקין|נזיקין]] המודרניים. עם זאת, תרומתה הגדולה ביותר של רומא לתרבות המשפטית האירופית לא הייתה בחקיקת חוקים מנוסחים היטב, אלא בעליית מעמד של משפטנים מקצועיים, והתייחסות למשפט כאל מדע. התפתחות זו הושגה בהליך הדרגתי של יישום טכניקות מדעיות שנלקחו מן ה[[פילוסופיה יוונית|פילוסופיה היוונית]] בשדה המשפט, יישום בו היוונים עצמם מעולם לא עסקו.
באופן מסורתי, מקורות המדע המשפטי הרומי קשורים לסיפורו של גנאיוס פלאביוס, אשר בערך בשנת [[300 לפנה"ס]] פרסם את הניסוחים המשפטיים שיש להשתמש בהם על מנת להתחיל בתביעה משפטית. לפני זמנו של גניאוס פלאביוס, ניסוחים אלו היו סודיים, וידועים רק לכוהנים. פרסומם הפך את העיסוק במדעי המשפט לנחלת הכלל. בין אם סיפור זה מדויק ובין אם לאו, משפטנים פעילים עסקו בתורת המשפט במספרים גדלים והולכים כבר במאה השנייה לפני הספירה. אחד מהמפורסמים שבמשפטני התקופה הרפובליקנית, שהייה אף בעל השפעה רבה בתקופה שלאחריה, היה קווינטוס מוקיוס סקייבולה שכתב כרך עב כרס על כל האספקטים של המשפט, וכן [[סרביוס סולפיקיוס רופוס]] ידידו של [[קיקרו]]. כך הייתה רומא בעלת מערכת משפטית מורכבת, ותרבות משפטית מפותחת כאשר התנוונה הרפובליקה והפכה למערכת המונרכיסטית של ה"[[פרינקפאט]]" ב-[[27 לפנה"ס]].
===המשפט הרומי הקלאסי===
| |||