הלל ויטקינד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ניצב (שיחה | תרומות)
גרש (שיחה | תרומות)
מעט עריכה
תגית: סוגריים עודפים
שורה 9:
|רבותיו=הרב [[אלתר שמואלביץ]] {{ש}} [[הסבא מנובהרדוק]]
}}
הרב '''הלל ויטקינד''' ([[תרנ"ט]], [[1899]] - [[י"ט באלול]] [[תשל"ד]], [[1974 בארצות הברית]]4]]) היה ראשממייסדי סניפי [[ישיבת בית יוסף]] - [[נובהרדוק]] בתלבמספר אביבערים ב[[פולין]], ומתלמידיהולאחר הבולטיםעלותו שלארצה מייסד וראש [[ישיבת ישיבת בית יוסף-נובהרדוק]] ומממשיכיב[[תל שיטתהאביב]].
 
==תולדותיו==
==ביוגרפיה==
 
נולד לרב חיים אהרן ויטקינד. למד ב[[סטוצ'ין]] אצל הרב [[רפאל אלתר שמואלביץ]], (אביו של הרב [[חיים שמואלביץ]] וחתנוחתנו של "[[הסבא מנובהרדוק]]"), ומשם עבר ל[[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|סלובודקה]]. בשנת [[תרע"ד]], כשפרצהלאחר פרוץ[[מלחמת העולם הראשונה]], נסע ל[[הומל]], שם למד מפי הסבא מנובהרדוק.
 
עם פרוץ המהפכה הקומוניסטית היונמנה עם תלמידי ישיבת נובהרדוק, וביניהםשנדדו הלל,בערי נודדיםמזרח מעיר לעיראירופה להפיץ תורה. בבחרותו גויס לצבא הרוסי, משם השתחרר בדרך ניסיתוהשתחרר מיד לאחר פטירת אביו, הרב חיים אהרן.
בין השנים תרע"ח (1918) ועד תר"פ (1920) סייע להקים ולנהל את סניפי הישיבה במוהלוב, ז׳יטומיר, קוריסטשוב וקורסטן, ובשנת תרפ"א ייסד וניהל את הסניפים ב[[וורשה]], מלבה, וולוצלבק, פלוצק, פולטוסק, [[אוסטרובצה]], וולודבה וקילצה.
 
בין השנים תרע"ח (1918) ועד -תר"פ (1920) סייע להקים ולנהלבהקמה אתובניהול סניפי הישיבה במוהלוב, ז׳יטומיר, קוריסטשוב וקורסטן, ובשנת תרפ"א ייסד וניהל את הסניפים ב[[וורשה]], מלבה, וולוצלבק, פלוצק, פולטוסק, [[אוסטרובצה]], וולודבה וקילצה.
נישא לשיינא אסתר (-[[כ' בטבת]] [[תשמ"ב]], [[1982]]) בת הרב דוד יצחק מגן מ[[ירושלים]]. לאחר נישואיהם התגוררו בו[[ורשה]], שם כיהן בראשות הישיבה המקומית של נובהרדוק. בשנת [[תרפ"ט]] ([[1929]]) עלה לארץ ישראל עם גיסו הרב [[אהרן ווינשטיין]] (חמיו של הרב [[משה שמואל שפירא]]).
 
נישא לשיינא אסתר (-[[כ' בטבת]] [[תשמ"ב]], [[1982]]), בת הרב דוד יצחק מגן מ[[ירושלים]]. לאחר נישואיהם התגוררו בו[[ורשה]], שם כיהן בראשות הישיבה המקומית של נובהרדוק. בשנת [[תרפ"ט]] ([[1929]]) עלה לארץ ישראל עם גיסו הרב [[אהרן ווינשטיין]] (חמיו של הרב [[משה שמואל שפירא]]).
לבקשתם של רבני תל אביב, הקים יחד עם גיסו הנ"ל את ישיבת בית יוסף בתל אביב, ושניהם עמדו בראשות הישיבה עד לפטירתם.
לאחר פטירתו בשנת [[תשל"ד]],מונה תחתיו לראשות הישיבה חתנו הרב [[מרדכי מן]] שכיהן עד אז כר"מ בישיבה, והוא העביר את הישיבה ל[[בני ברק]] וקראה על שמו [[בית הלל]]. ברבות הימים הפכה הישיבה לכולל וכיום עומד בראשותו בנו הרב אברהם ישעיהו מן.
 
לבקשתםזמן שלקצר רבנילאחר תלעלותו אביב,ארצה הקים יחד עם גיסו הנ"להרב וינשטיין את ישיבת בית יוסף בתל אביב, ושניהםוהם עמדו בראשות הישיבה עד לפטירתם.
ספרו '''מוסר התורה''' נדפס בירושלים בשנת [[ה'תש"ד|תש"ד]], ובו שיעוריו ודברי מוסר. הוא היה גם עורך החוברות "אור המוסר".
 
לאחר פטירתו בשנת [[תשל"ד]], מונה תחתיו לראשות הישיבה חתנו הרב [[מרדכי מן]], שכיהן עד אז כר"מ בישיבה,. והואהרב מן העביר את הישיבה ל[[בני ברק]] וקראה על שמו [[בית הלל]]. ברבותוהסב הימיםאותה הפכהל[[כולל הישיבהאברכים]] לכולל וכיוםכיום עומד בראשותוהכולל בראשות בנו הרב אברהם ישעיהו מן.
 
ספרו '''מוסר התורה''' נדפס בירושלים בשנת [[ה'תש"ד|תש"ד]], ובו שיעוריו ודברי מוסר. הואכמו היהכן גםערך עורךאת החוברות "אור המוסר".
 
==בנותיו==
 
* צפורה, אשת הרב [[צבי שרגא גרוסברד]], בתחילה- היהששימש רכעשור כר"מ בישיבת חותנו ב[[תל אביב]] כעשר שנים.
* מרים, אשת הרב [[מרדכי מן]] - ראש הכולל בית הלל ב[[בני ברק]] וחבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[דגל התורה]].
* חנה, אשת רבי אליעזר דוד פינקל - ר"מ בישיבת חברון [[כנסת ישראל]] ובנו של הרב [[משה פינקל (רב)|משה פינקל]].
* רחל, אשת הרב [[יחיאל צוקרוב]]. - מגיד שיעור בישיבת חותנו, ולאחר מכן ב[[ישיבת תפארת ציון]], ב[[בני ברק]],ישיבת באבוב ב[[בת ים]] ועוד, לאחרונה היה ראשוראש ישיבת [[אהל משה]] ב[[בניבבני ברק]].
 
{{מיון רגיל:ויטקינד, הלל}}