כדור איאולוס – הבדלי גרסאות
מוויקיפדיה האנגלית |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־09:41, 27 ביולי 2006
כדור אַיאוֹלוֹס (בלטינית aeoli pylae, -pile) הוא מכשיר המורכב ממכל אטים אוויר (בדרך כלל בצורת כדור או צילינדר), בעל שני צינורות מעוקלים היוצאים ממנו. דרך הצינורות נסנק קיטור באופן כזה היוצר שני כוחות, שהווקטורים שלהם ניצבים לרדיוס הסיבוב, אשר הם מצדם יוצרים מומנט יעיל ובלשון הדיבור - כוח סיבובי. מומנט התגובה, על פי החוק השלישי של ניוטון, גורם למכשיר להסתובב. על פי רוב המים מחוממים באגן, אשר מחובר למכל המסתובב באמצעות זוג צינורות, המשמשים גם כצירי סיבוב. ברם, ניתן לחמם את המים גם במכל עצמו, כפי שמוצג באיור.
"כדור איאולוס" הומצא במאה ה-1 לספירה על ידי היירון מאלכסנדריה, והוא נחשב למנוע הקיטור הידוע הראשון בהיסטוריה. דומה שזהו גם המנוע הרקטי הסטטי הראשון. ברם, בימיו של היירון נחשב המכשיר לשעשוע ותו לא, וזכה להכרה רצינית מעטה רק בתקופות מאוחרות למדי. לו היה היירון רותם את האנרגייה הסיבובית לביצוע עבודה, הייתה נזקפת לזכותו המצאת מנוע הקיטור.
מקור השם מלטינית: pylae - מעבר, מצר; Aeolus - איאולוס, מלך הרוחות במיתולוגיה היוונית.
תאור של "כדור איאולוס" נמצא בספרו של היירון Pneumatica, ובספרו של ויטרוביוס De Architectura, I.6.2.
קישורים חיצוניים
לקריאה נוספת
ויטרוביוס פוליו, על אודות האדריכלות בעשרה ספרים. תרגם לעברית והוסיף מבוא, הערות, איורים ומפתחות רוני רייך. תל אביב, דביר, תשנ"ז (1997). 326 עמ'.