טחנת קמח עתיקה בארץ ישראל – הבדלי גרסאות

 

את שרידיהן של טחנות הקמח המופעלות בעזרת כוח המים ניתן לראות באזורים שונים במדינת ישראל, הצפוניות ביותר נבנו על יובלי [[נהר הירדן]] ([[נחל חרמון]] ו[[נחל שניר]]),{{הערה|שמואל אביצור, '''סקר מיתקני כוח המים בארץ-ישראל (1955-1953)''', תל אביב, תשכ"ג, עמ' 95}} טחנות קמח של האגן המזרחי ב[[בקעת יריחו]] כוללות מערכת שלמה של תעלות, בריכות אגירה, גשרי מעבר ואמות מים שהוקמו באזור בתקופתו של המלך [[הורדוס]].{{הערה|שמואל אביצור, '''סקר מיתקני כוח המים בארץ-ישראל (1955-1953)''', תל אביב, תשכ"ג, עמ' 182}} במרכז הארץ באגן המערבי נמצאות טחנות על [[נחל הירקון]], כאשר גודלן ומספרן הכולל של טחנות קמח אלו עולה על שאר הטחנות בתחומי מדינת ישראל. על פי המקורות הערביים נבנו טחנות על הירקון ב[[המאה ה-9|מאה התשיעית]] וב[[התקופה הצלבנית בארץ ישראל|תקופה הצלבנית]], אך החוקרים סבורים שהטחנות הגדולות הוקמו בתקופות קדומות יותר.{{הערה|שמואל אביצור, '''סקר מיתקני כוח המים בארץ-ישראל (1955-1953)''', תל אביב, תשכ"ג, עמ' 79}} ולבסוף הטחנות הדרומיות ביותר, כמו למשל טחנת [[בית הכנסת העתיק בעין גדי|עין גדי]] הנמצאת כ-50 מטר מתחת למעיין. בספר "[[אונומסטיקון]]" של [[אוסביוס מקיסריה|אבסביוס איש קיסריה]] נזכר כפר גדול של היהודים באזור, וחוקרים מניחים שמי המעיין שימשו אז להפעלה של טחנת הקמח.{{הערה|שמואל אביצור, '''סקר מיתקני כוח המים בארץ-ישראל (1955-1953)''', תל אביב, תשכ"ג, עמ' 189}}

 

==ראו גם==

*[[טחנת רוח]]

*[[טחנת מים]]

 

==הערות שוליים==