מזיק וניזק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1דע\2\3 |
מ ←סוגי הנזיקין: הגהה |
||
שורה 9:
סוגי הנזיקין, נחלקים למספר חלקים: בעוד שהתורה חייבה ללא ספק אדם המזיק אדם אחר לשלם, ולא רק אם הזיק בגופו אלא אפילו אם ממונו הזיק חייב הוא לשלם לפי המסכתא הרחבה העוסקת בדיני [[ארבעה אבות נזיקין]] הרי שקיימים נזקים שאינם נגרמים באופן ישיר, אלא באופן עקיף. נזקים אלו נקראים "גרמי". נחלקו החכמים בהלכות אלו, ורוב החכמים סבורים שאין חייבים לשלם על דיני דגרמי, אך למרות זאת נפסקה ההלכה כ[[רבי מאיר]] שדן דיני דגרמי וסבור שהמזיק באופן של "גרמי" חייב לשלם.
{{ערך מורחב|היזק שאינו ניכר}}
מין אחר של נזקים הם "היזק שאינו ניכר". כדוגמה לנזקים אלו הובאו במשנה{{הערה|גיטין נ"ב ע"ב.}}
{{ערך מורחב|דיני דגרמי}}
במחייב של דיני דגרמי נחלקו הראשונים. יש שסבורים שכל "דיני דגרמי" הם בעצם כמו "היזק שאינו ניכר", וכמו ש"היזק שאינו ניכר" נחשב להלכה כקנס, כך גם דיני דגרמי. אך ה[[רמב"ן|רמב"ן, רבי משה בן נחמן]] מחלק בין הנידונים, ומסביר שלפי רבי מאיר שדן דיני דגרמי, נזק שנעשה בעקיפין מיוחס למי שעשה אותו בצורה עקיפה זו, ועל ידי כך הוא נחשב כ"מזיק". לעומת זאת, "היזק שאינו ניכר" אינו נחשב להיזק כלל, ולכן גם אם נייחס אותו בצורה זו או אחרת למי שגרם אותו לא נוכל לחייב אותו מדין תורה אלא מדין קנס{{הערה|שני הדעות מובאים בקונטרס דיני דגרמי של הרמב"ן, הדעה הראשונה מובאת בתוספות בבא בתרא כב ב בשם הריצב"א}}.
שורה 28:
{{ערך מורחב|ארבעה אבות נזיקין}}
לפי כללי דיני הנזיקין, מחייבת התורה בתשלומין את האדם לא רק אם הוא עצמו הזיק, אלא גם אם ממונו המוטל באחריותו הזיק אדם אחר או את חפציו. דינים אלו מסודרים ב[[מסכת בבא קמא]] תחת סדר [[ארבעה אבות נזיקין]].
==התשלומים השונים==
התורה קובעת כי המשפט העברי אינו מתחשב רק בנזק ממוני, ועל המזיק לשלם חמשה תשלומים שונים, המתחשבים בכל נזק אפשרי שרק נגרם:
|