חשבונאות – הבדלי גרסאות

ביקורת נערכת על הדוחות הכספיים של החברה בטרם פרסומם, הדוחות הכספיים מתפרסמים בגין כל שנת מס, כאשר חברות ציבוריות אשר מניותיהן נסחרות בבורסה לניירות ערך נדרשות לפרסם דוחות ארבע פעמים בשנה, דוח שנתי אחד ושלושה דוחות רבעוניים. הדוחות הרבעוניים נסקרים על ידי [[רואה חשבון|רואה החשבון]] המבקר, פעולה שהנה פחותשהיא מקיפה פחות מפעולת הביקורת.

עדויות לרישום מסודר של נתונים הקשורים לפעילות כלכלית מסוימת קיימות כבר בעולם העתיק ובמקרא. [[פפירוס|פפירוסים]]ים ו[[כתובות חרס]] עתיקים מ[[מצרים העתיקה]] כוללים תעודתיעוד רישומי [[מס]] וניהול מחסני מזון שנוהלו על ידי פקידי השלטון. בתקופת [[הרפובליקה הרומית]] ([[400 לפנה"ס]] ואילך) כבר הייתה מערכת בנקאית מפותחת והאזרחים נדרשו להציג דו"חות אישיים על נכסיהם והתחייבויותיהם לצורך חישוב המס.

* עקרון ה[[עלות היסטורית|עלות ההיסטורית]] - יש לרשום כל נכס או התחייבות בערכי העלות המקורית שלו. בשנים האחרונות עם קבלת [[התקינה הבינלאומית]] בישראל הפך עיקרון זה לרוולנטילרלוונטי פחות, בעיקר בכל הנוגע ל[[נדל"ן להשקעה]]. הסיבה לכך היא הרלוונטיות של ה[[מאזן]] המוצג לפי עלות. כך למשל, קרקע שנרכששנרכשה לפני עשרים שנה תמורת מיליון ש"ח, ואשר שווישוויה כיום בשוק הינו עשרים מיליון ש"ח, יוצגתוצג במאזן לפי מיליון ש"ח בלבד. התקינה הבינלאומית פתרה נושא זה על ידי הוספת האפשרות לבצע הערכות שווי מידי תקופה, בכך חרגה מעקרון זה.

* עקרון מימוש ההכנסה - כאשר הסיכונים שבנכס הועברו לידי הקונה או מקבל השירות כשניתן לאמוד את ההכנסה בצורה מדויקת ואם יש התחייבויות עתידיות כנגד הנכס כמו אחריות על תיקונים גם הסכומים האלה ניתן לאמוד אותם בצורה מדויקת. יש לציין שאם בעת מתן השירות או מכירת הנכס יש ספקות ברורים ומעלה לגבי קבלת התקבול המגיע לא ניתן לרשום בספרים הכנסה בכלל. ישנן שתי גישות: גישת הביצוע המושלם ז"א כאשר הסתיים מתן השירות. וגישת הביצוע היחסי ז"א הכרה בהכנסה כסכום יחסי של מחיר השירות כיחס הפעולות שנסתיימו אל סה"כ הפעולות הדרושות לגמר השירות וזה במקרים מאוד ספציפיים ובודדים כמו בתקן של קבלן מבצע בקבלן בונה להבדיל אין דבר כזה.

* עקרון ההקבלה - הכרה בהוצאות הצפויתהצפויות בעתיד כנגד הכנסות שהוכרו לדוגמה הוצאות חובות מסופקים אף שאין כמובן הוצאה מכירים בהוצאה בספרים כנגד הכנסה שהכרנו בה קודם וכעת יש ספקות לגבי קבלת התקבול.

* עקרון המהותיות, עלות מול תועלת - מבחינה כמותית או איכותית , עיקרון אומר שאם מדובר בעניין לא מהותי/שולי/לא רלוונטי למשתמשי הדו"חות הכספיים - מותר לסטות מעיקרונות החשבונאיים המקובלים , למשל : חברת בע"םמ לא חייבת להמשיך לפרט על קומקום חשמלי (שהוא נכס) בתקופות החשבונאיות העוקבות מכיוון שזה לוקח זמן וכסף, וזה בעצם בניגוד לעיקרון הגילוי המלא (הנאות).

* עקרון העקביות - המדיניות החשבונאית של ישות צריכה להיות מייושמתמיושמת בעקביות, יישום לא עקבי של מדיניות חשבונאית של מדידה או הצגה של פריטים שונים בדוחות הכספיים יחייבו הסבר ונימוק מפורט של הישות על שינוי השיטה ולעתים הצגה למפרע של השיטה החדשה במספרי ההשוואה של שנים קודמות.

שערויריות אלו נבעו בין היתר מאופן השיערוך של נכסים והתחייבויות ואופן הצגתם בספרי החשבונות של החברות. שיערוך נכסים אלו נעשה על ידי רואי חשבון העוסקים בעבודות כלכליות במחלקות הכלכליות בפרמותבפירמות ראיית החשבון הגדולות בעולם, מחלקות כלכליות אלו התפתחו עם כניסת החשבונאות הבינלאומית לתוקף ברבות ממדינות העולם והן עוסקות בשיערוכי נכסים והתחייבויות בדוחות הכספיים, יש הטוענים כי אלו הפכו לכלי המאפשר להנהלות החברות לקבל גושפנקה לעיצוב הדוחות הכספיים בהתאם לצרכיהן וזאת תוך הטעיית המשקיעים.