טמירות אשכים – הבדלי גרסאות

שלושה עד ארבעה אחוזים מהילודים הזכרים שנולדו במועד וכעשרה אחוזים מכלל הזכרים נולדים עם אשך טמיר אחד לפחות, עובדה המציבה את טמירות האשכים כ[[מום מולד|מום המולד]] הנפוץ ביותר בתחום המומים המולדים במערכת הרבייה הזכרית. בשלושים אחוזים מהסובלים מטמירות אשכים תהיה ההפרעה דו-צדדית. ה[[אפידמיולוגיה#מושגים באפידמיולוגיה|היארעות]] של טמירות אשכים עולה ככל שהלידה מוקדמת יותר. עם זאת, ברוב המקרים יורדים האשכים למקומם במהלך שנת החיים הראשונה כך ששיעור הימצאות אשכים טמירים בתינוקות שנולדו במועד בגיל שנה הינוהוא 0.7% בלבד. באשכים שנותרו טמירים נדרשת התערבות ניתוחית.

יש להבחין בין אשך טמיר לבין אשך נייד (retractile testis), אשר ניתן להורידו לשק אולם הוא מצוי בעמדה גבוהה או העולה מעלה בעת גירוי כקור או שפשוף המפשעה (רפלקס קרימסטרי). אשכים ניידים ירדו בשלב מסוים לשק ואינם מצריכים קיבוע ניתוחי. במקרים נדירים יכול הזכר להיוולד עם אשך אחד או עם אשך קטן ואז במישוש שק האשכים לא יורגשו שני אשכים. במקרה שלא נמצאו אשכים משני הצדדים עולה על הפרק אפשרות של חוסר היווצרות אשכים שהנהשהיא בעיה נדירה. הדבר מחייב בדיקות הורמונליות כגון מדידת רמות [[גונדוטרופין|גונדוטרופינים]] ותגובת [[טסטוסטרון]] ל[[הורמון]] hCG.