מרדכי שוורץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←קורות חייו: תקלדה |
מ הפיכת קישור חיצוני לתבנית "נזכור"* |
||
שורה 7:
במקום עבודתו הכיר את חנה פינקלשטיין, עולה חדשה מגלובוקי שבפולין, בתו של אליעזר פינקלשטיין, רב ושוחט העיירה. לאחר מכן הצטרף ל"{{ה|הסתדרות הכללית}}" ועבד כפועל בפרדסים ובבניין.
בשנת [[1935]] לארגון "[[ההגנה]]".
בעקבות פרוץ [[המרד הערבי הגדול]] ב-[[1936]] נענה שוורץ לקריאת מנהיגי היישוב והתגייס בינואר [[1937]] ל[[משטרת המנדט]]. הוא שירת בתחילה ב[[חיפה]],{{הערה|שם=מוזיאון השואה}} ולאחר מכן ביקש העברה, כי התכוון להנשא לארוסתו. ה[[קק"ל]] אישרה לו גם חלקת אדמה ב[[חדרה]], להקים שם את ביתו לאחר נישואיו. ב-[[31 באוגוסט]] 1937 הועבר לשרת במחנה הנופש של [[הנציב העליון]], [[ארתור ווקופ]], ב[[עתלית]] יחד עם שוטר [[פלסטינים|ערבי]] בשם מוסטפא חורי. השניים חלקו אוהל אחד. הימים ימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, והשוטר הערבי הקניט אותו והביע באוזניו שמחה על מקרי הרצח של יהודים בידי ערבים. ב-[[30 ביולי]] 1937 רצחה [[כנופיה]] ערבית את
ב-16 בנובמבר 1937 החליט [[שופט חוקר]] להעמיד את שוורץ לדין באשמת רצח בכוונה תחילה.{{הערה|{{דבר||מ. שוורץ לבית-הדין לפשעים חמורים באשמת רצח השוטר הערבי במחנה הנציב|1937/11/17|00113}}.}} משפטו החל ב[[חיפה]] ב-[[19 בינואר]] [[1938]], ובדין ישב [[זקן השופטים]] ה[[המנדט הבריטי|מנדטוריים]], השופט [[הארי הרברט טראסטד]], כדן יחיד.{{הערה|{{דבר||משפטו של מ. שוארץ בפני זקן השופטים כדן יחידי|1938/01/20|00103}}.}} לשוורץ סייע עורך הדין [[אהרן חטר-ישי]].{{הערה|{{דבר||במשפט מרדכי שוארץ|1938/01/21|00114}}.}}
|