צירי – הבדלי גרסאות

 

===צירי עם יו"ד===

* יו"ד נכתבת במילים אחדות באופן מסורתי: פְּסֵיפָס, שֵׁיזָף, המילה צֵירֵי עצמה ואחרות.{{הערה|[http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarDecisions/1/Pages/Ch1D040.aspx החלטות האקדמיה בדקדוק סע' 1.4 א]}}

* יו"ד נכתבת במילים שבהם היא חלק מהשורש:

בשמות עצם בני שתי הברות בנקבה נוספת יו"ד בכתיב חסר ניקוד, אם הצירי מתקיים בכל הנטייה, למשל תֵּבָה–תיבה, לֵדָה–לידה.

 

 

* בפעלים בבניין נפעל בזמן עתיד ובציווי, למשל יִגָּרֵר–ייגרר וכן לְהֵעָדֵר–להיעדר, הִכָּנְסוּ–היכנסו.

* בשמות עצם במשקל קִטּוּל, למשל סִפּוּר–סיפור וכן תֵּאוּר–תיאור, פֵּרוּשׁ–פירוש.

בפעלים בגזרת ל"י היו"ד היא חלק מהשורש וצריכה להיכתב בכתיב מנוקד ולא מנוקד, למשל "הֶעֱלֵיתִי את הקובץ", "העיר נִבְנֵית". כתיבת "העלתי", "נבנת" בלא יו"ד אינה "כתיב חסר", אלא [[שגיאת כתיב]] לכל דבר.

 

* הוספת יו"ד לשמות שאין בהן יו"ד בשורש או בתחילית. למשל, במילים מֵמַד, מֵרַב, שׂעָר, אֵזוֹר אין צירי מלא ואין סיבה להוסיף יו"ד בכתיב לא מנוקד, ואף־על־פי־כן, הן נכתבות לעתים קרובות "מימד", "מירב", "שיער", "אזור". יתרה מזאת, בצורות הנטויות מְמַדִּים, מְרַבּית, שְׂעָרוֹת, אֲזוֹרִים אין בכלל צירי ובכל זאת הן נכתבות לעתים "ממדים", "מירבי", "שיערות", "אזורים", כאילו יש בהן "צירי מלא". הוספת יו"ד כזאת איננה תקנית.

* למילים אחדות במשקל קְטֵלָה נהוג להוסיף יו"ד. למשל, המילים בְּרֵכָה, שְׂרֵפָה, גְּנֵבָה נכתבות לעתים "בריכה", "שריפה", "גניבה", אף־על־פי שבהתאם כתיב חסר ניקוד תקני יש לכתוב ברכה, שרפה, גנבה.

האות אל"ף משמשת אם קריאה לצירי כאשר באמצע המילה ובסופה כאשר היא חלק מהשורש, למשל מוֹצֵא, קוֹרֵאת.

 

 

* בצורות ציווי: מְגַלֶּה בסגול, אך גַּלֵּה בצירי.

* בצורות מקור מוחלט: תַּרְבֶּה בסגול, אך הַרְבֵּה בצירי.