שמשון אהרן פולונסקי – הבדלי גרסאות

הרב '''שמשון אהרן פולונסקי''' (ידוע בכינוי '''הרב מטפליק''' או בעגה היידישאית '''הטעפליקער'''; [[תרל"ו]], [[1876]] - [[כ"ח בסיוון]] [[תש"ח]], [[1948]]) היה [[רב]] ו[[פוסק]] בולט ב[[ירושלים]], וכיהן כרבהרבה של [[שכונת בית ישראל]]{{הערה|ראו: "ישורון", ג, עמ' תשמו. וכן בספר "ודרשת וחקרת", ג, עמ' קסט: "...שהגאון מטעפליק היה מורה ובא כן, וכידוע שהמנהג בירושלים עיה"ק בהוראה היא כהגאון הנ"ל"; ובספר "פותח שער", יח, כב: "הגאון מו"ה שמשון פאלאנסקי ז"ל מטעפליק שהייתה הוראתו מקובלת בירושלים"}}.

נולד ב[[שטעטל|עיירה]] [[וואהלין]], מחוזבמחוז [[צ'רקאס]] שבפלך [[קייב]], ב[[תחום המושב]] של [[האימפריה הרוסית]], לרבי יצחקליצחק אברהם מקלינבלט שבפלך קייב. על מצבתו נכתב שהיה מגזע רבי [[פנחס מקוריץ]], רבי [[לוי יצחק מברדיצ'וב]] ורבי נחום מ[[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]]. אביו היה ממקורבי האדמו"ר מטולנה. למד תורה אצל הרב שמואל אברהם בלכמן, הידוע בשםהמכונה רבי אלטר קונסטנטינר. נישא למרים בת רבי מרדכי קונסטנטינר.

בהיותו בן עשרים התקבל לרבה של העיירה מדווין בפלך קייב,בה שבה כיהן כחמש שנים עד שעלה. בשנת תרס"א לכהןמונה כרבהלרבה של העיירה [[טפליק]], שעל יד העיר [[אומן (עיר)|אומן]] ב[[פודוליה]]. עלשימש שםבתפקיד עירזה זו התפרסם בכינוי הרב מטפליק. בה ישב על כסאו משךבמשך 21 שנים עד אשר החליט לעלות לארץ ישראל.

בחורף [[תרפ"ב]], בדרכו לא"י, הגיע ל[[קישינוב]] בין הפליטים מאוקראינה בימיפליטי הפרעות של [[סמיון פטליורה|פטליורה]] ו[[אנטון דניקין|דניקין]], שם עמד תקופה קצרה בראשות [[ישיבת קישינוב]].

נכדו, רבי סיני הלברשטאם מ[[חסידות ז'מיגרד|ז'מיגרד ארצות הברית]], עורך מדי שנה [[טיש]] ביום פטירתו. חתנו של רבי סיני, הרב אלישע יונגרייז, פתח בירושלים את "כולל טעפליק" לזכרו.

הרב פולנסקי חתם על איסור השתתפות בבחירות שבהן יש לנשים זכות לבחור ולהיבחר, וכן התנגד ל[[היתר מכירה]]{{הערה|הרב אהרן יצחק זסלנסקי חיבר ספר בשם [http://hebrewbooks.org/root/data/pdfs/SA/venitzdaksa.pdf ונצדק קדש], המתפלמס בעיקר עם הרב [[קלמן כהנא]] ומצדיק את היתר המכירה, ובו גם התייחסויות לטענותיו של הרב מטפליק נגד ההיתר.}}. עם זאת,הוא זכה להערכה רבה מרבנים מחוגים שונים, כולל רבני [[המזרחי]]. לפי מקור מאוחר, רבה של ירושלים, הרב [[צבי פסח פרנק]] לא היה פוסק בשאלות חמורות בלי לקבל את חוות דעתו, והרב אברהם יצחק הכהן קוק אמר עליו שהוא "הלמדן מספר אחד בירושלים"{{הערה|הרב משה רבלסקי, ישיבת קישינוב, תל אביב תש"ך, עמוד 74. בספר "ירושלים של מעלה" מסופר שה[[חכם]] הספרדי רבי [[שלמה אליעזר אלפנדרי]], אמר עליו כשבא לבקרו: "זכיתי היום כי גדול מורי הצדק בא בצל קורתי" ([[מנחם מנדל גרליץ]], ירושלים של מעלה, כרך ה, ירושלים תשמ"ג, עמ' 54}}. הרב מטפליק מצדו היה ממעריציו של הרב קוק ואמר על דברי תורתו שהם "תורת כנסת ישראל"{{מקורהערה|קרובו הרב [[יצחק שילת]], [http://www.beit-harav.org.il/images/my/my30.pdf הרב הגאון ר' שמשון אהרן פולונסקי זצ"ל - הרב מטעפליק], "מגד ירחים" (עלון [[חודש]]י להנחלת משנת [[הראי"ה]] ומורשתו, גיליון 30 [[סיון]] [[תשס"ב]], עמ' 4}}.

נתן הסכמות לספרים רבים. התכתב עם רבים מגדולי דורו, כמו הרב [[יעקב משה חרל"פ]]. הרב חרל"פ אף כתב קונטרס גדול בשם "קונטרס ונצדק קודש" בושבו השיב על קושיותיוקושיות שהקשה בספר "דברי אהרן"{{הערה|1=מודפס ב'בית זבול' ח"ג. מתוך 'מועדי הראי"ה' לרמ"צ נריה זצ"ל עמוד רע"ז בהערה.}}. חידושים משמו מופיעים בספרים רבים שהתחברו בזמנו.

דרכו בהוראה הייתה לחפש את צד ההיתר וה'קולא'. [[ש"י עגנון]] כתב סיפור בשם "האתרוג" (בתוך "האש והעצים"), שבו הוא מתאר טיפוס של איש הלכה מובהק המגשים את הצדק והיושר בחייו נגד [[גזל]] עניים ואנקת יתומים. גיבורו של הסיפור הוא הרב שמשון אהרן פולונסקי, וכפי שכותב עגנון {{ציטוטון|הטיתי עצמי ושאלתי אותו, זה שאתה קורא לו רבי מי הוא? לחש לי: זה הרב מטפליק, תמיה אני שאין אתה מכירו; כל ירושלים אומרת עליו שהוא גאון אמיתי. אמרתי לחנוני, את שמו שמעתי, את פניו לא ראיתי אלא עכשיו. מה שמעתי עליו? מלבד שהוא גדול בתורה ויראה, הרי הוא עוסק בצרכי העניים ומשחיר עצמו עליהם בפני קשוחי לב הגבאים הרחוקים מצדקה ומתבזה בפני הממונים שפרנסת העניים מסורה בידם}}.

נודע במומחיותוכמומחה בהלכות [[נידה]], ושיטתו בהלכות אלו נתקבלה בכל החוגים והעדות. רבים מרבני ירושלים ומפוסקי הדור הבא [[שימוש חכמים|שימשו]] גם אצלו בהוראה, בהם: הרב [[דוד יונגרייז]], הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], הרב [[שמואל הלוי וואזנר]], הרב [[ישראל יעקב פישר]], הרב [[עובדיה יוסף]], הרב [[יוסף שלום אלישיב]], הרבוהרב [[בנימין מנדלזון]] ועוד. בשל כך מסורותיו ופסיקותיו בהלכות [[כתם (נידה)|כתמים ומראות]] השפיעו רבות בתחום זה{{הערה|לדברי הרב [[לוי רבינוביץ]], מחבר ספר "מעדני השלחן" בהלכות נדה, "ניתן לומר שרוב מניין ובניין של גדולי מורי הוראה בישראל בדור האחרון הם תלמידים בהוראה של הגאון מטעפליק, במיוחד בהלכות יו"ד". (הוד קדומים: במחיצת הגאון מטעפליק, [[המבשר (יומון)]], מוסף תורני כ"ז בכסליו תשע"ה)}}

בשנותיו האחרונות כונסו דברי תורתו בספר 'דברי אהרן' שחובר על ידי תלמידיו ובפרט הרב אברהם אהרון פרג, (ירושלים, תש"ח) ו[[יצא לאור]] בשנית בשנת [[ה'תשמ"ד|תשד"ם]] בשם 'חידושי הרב מטפליק', על ידי אברהם ביק (שאולי) והרב חיים אורי ליפשיץ, עם הוספות רבות.

תלמיד נוסף שלו, הרב יוסף שאול אלישר, בן בנו של [[הראשון לציון]] לארץ ישראל [[יעקב שאול אלישר]] בעל "ישא ברכה", והוא הכניס בספרו "ויוסף שאול" עשרים ושניים סימנים של "חידושי הגאון מטפליק". הספר יצא לאור בירושלים בשנת [[תש"ב]].

סמוךבשנים לעלייתו[[ה'תרפ"ו]] של- הרב מטפליק לירושלים[[ה'תרפ"ז]] השתתף בעריכת מאסף תורניהמאסף בשםהתורני "אוהל תורה", שעורכו האחראי היה הרב [[גרשון לפידות]], שכיהן כרב שכונת בית ישראל לאחר פטירת הרב פולונסקי. המאסף יצא לאור בשנים [[ה'תרפ"ו]] - [[ה'תרפ"ז]]. תשובות שלו נדפסו גם ב[[שו"ת]] "יפה לבשמים" של הרב חיים אבא יפה, ירושלים [[ה'ת"ש]]. כמו כן סייע הרבה בביקורת והוספת הערות לספר "מדרש דוד", פירוש על [[מסכת אבות]] מאת רבי [[דוד מימוני|דוד הנגיד]], נכדו של ה[[רמב"ם]], שיצא לאור בהוצאת בן ציון קרינפיס{{הערה|1=ראו: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40028&pgnum=12 בהקדמת המוציא לאור]}}.