פחמן-14 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 25:
|אנרגיה רדיואקטיבית4=
}}
'''פחמן-14''' או '''<sup>14</sup>C''' הוא [[איזוטופ]] [[רדיואקטיביות|רדיואקטיבי]] נדיר של היסוד הכימי [[פחמן]]. הוא מכיל 6 [[פרוטון|פרוטונים]], 8 [[נייטרון|נייטרונים]] ו-6 [[אלקטרון|אלקטרונים]]. האיזוטופ התגלה ב־[[27 בפברואר]] [[1940]] ב{{ה|מעבדה הלאומית לורנס ברקלי}}, על ידי [[מרטין קמן]] ו[[סם רובן]]. על דעיכת פחמן-14 מתבססת שיטת [[תיארוך פחמן-14]] - שיטת [[תיארוך רדיומטרי]] שהומצאה בשנת [[1949 במדע|1949]] והיא אחת מהשיטות המדויקות ביותר להערכת גילם של ממצאים [[גאולוגיה|גאולוגיים]] ו[[ארכאולוגיה|ארכאולוגיים]] [[תרכובת אורגנית|אורגניים]].
 
==פחמן-14 בטבע==
בטבע מצויים שלושה איזוטופים מרכזיים של פחמן: "[[פחמן-12]]" (המהווה כ-99% מהפחמן בטבע), "פחמן-13" (המהווה קצת פחות מ-1% מהפחמן בטבע), ו[[פחמן-14]], המהווה טריליונית מהפחמן בטבע (0.0000000001%), בעוד שסוגי הפחמן האחרים הם איזוטופים יציבים, פחמן-14 הוא איזוטופ [[רדיואקטיבי]], כלומר, הוא דועך עם הזמן, והופך ליסוד אחר (ל[[חנקן]]-14), כמתואר בנוסחה הבאה:
 
:<math>\mathrm{~^{14}_{6}C}\rightarrow\mathrm{~^{14}_{7}N}+ e^- + \bar{\nu}_e</math>