בן דונקלמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת קישור לתבנית סמל בתבנית חייל* |
מ ←לאחר שחרורו מצה"ל: ויקיזציה |
||
שורה 45:
=== לאחר שחרורו מצה"ל ===
עם סיום הקרבות הציע לו בן-גוריון להתמנות לקצין שריון ראשי. דונקלמן סירב כי רצה לחזור לחיים אזרחיים. בעת שירותו בחטיבה הכיר את יעל ליפשיץ שהייתה מזכירתו הצבאית של [[מרדכי מקלף]]. בחתונתם שנערכה
דונקלמן החליט להשתקע בארץ ולעסוק בתחומי התעשייה והשיכון אך קשיי הביורוקרטיה הישראלית הביאו אותו להחלטה לחזור לעסקי משפחתו בקנדה עם אשתו הישראלית. בראשית 1967 הגיש בקשה לרכוש את בנק אלרן ואף זכה במכרז, אולם לבסוף החליט שלא לרכוש את הבנק{{הערה|1={{דבר||דונקלמן הסתלק מכוונתו לרכוש את בנק אלרן|1967/02/27|00209}}}}.
שורה 51:
דונקלמן שמר על קשר עם ידידיו בארץ. בשנת [[1973]], במלאת 25 שנה לחטיבה 7, הוזמן כאורח כבוד ונשא בגאווה את נס החטיבה.
בשנת [[1976]] פרסם את ספר זכרונותיו בשם "נאמנות כפולה" (Dual Allegiance). שם הספר מביע את נאמנותו לקנדה כאזרח קנדי, אבל גם את נאמנותו לעמו היהודי.
בן דונקלמן נפטר בקנדה והותיר אחריו את רעייתו יעל, ארבע בנות ושני בנים.
| |||