יוהאן וולפגנג פון גתה – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Johann Wolfgang von Goethe (Josef Stieler).jpg|שמאל|ממוזער|180px|יוהאן וולפגנג פון גתה. ציור של [[יוזף קארל שטילר]] (פרט).]]

[[קובץ:Goethe-Heykel'02-Frankfurt'am'Main.jpg|שמאל|ממוזער|180px|אנדרטה לזכרו של גתה בפרנקפורט]]

 

==חייו==

=== מוצאו וילדותו (1765-1749) ===

גתה נולד ב[[פרנקפורט|פרנקפורט על המיין]], עיר ה[[האימפריה הרומית הקדושה|רייך]] ה[[חירות האדם|חופשית]] ה[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטית]] שב[[גרמניה]], בבית אשר קרוי היום על שמו ברחוב am Großen Hirschgraben, בלב ההיסטורי של העיר. אביו, יוהאן קספר גתה (1782-1710), היה אספן חובב של מוצגי טבע שונים ושל יצירות אמנות, שאבותיו היו בעלי מלאכה. הוא היה איש בעל אמצעים ובעל עמדה מכובדת בעיר בזכות שאיפתו לגדולה והיותו משפטן. מעבר לתחביבים אלה ולחינוך ילדיו לא הצטרך גתה האב להתפרנס ממקצוע כלשהו, משום שרכש לעצמו תואר של יועץ קיסרי, וכך יכול להסתפק בכמה תפקידים טקסיים ורשמיים בלבד.

אימו של גתה, קתרינה אליזבת גתה לבית טקסטור (1808-1731), הייתה נצר למשפחת [[פטריקים]] <!-- לעדכן את הערך ההוא גם למובן של המושג במרחב הגרמני בעת החדשה --> ותיקה. בתו של משפטן בכיר בעיר פרנקפורט, נישאה בהיותה בת 17 ליועץ הקיסרי גתה, שהיה אז בן 38. גתה הבן כתב מאוחר יותר:

 

=== תקופת הלימודים והתפרצות הכישרון (1765-1775) ===

==== לייפציג (1765-1768) ====

 

אצל רקע [[נחושת]] למד טכניקות של ריקוע נחושת, גילוף עץ ותחריט. הערצתו חסרת־האבחנה למשוררי התקופה פינתה את מקומה בהדרגה להעדפה מודעת של [[גוטהולד אפרים לסינג]] ו[[כריסטוף מרטין וילנד]]. בתקופה זו כבר הרבה לכתוב, בין השאר כתב [[אופרה]] ומחזה תנכ"י על [[בלשצר]]. כמעט את כל היצירות מהתקופה הזו השמיד מאוחר יותר. הקומדיה "השותפים לאשמה" שרדה, מאידך.

 

==== פרנקפורט ושטרסבורג (1768-1770) ====

לאחר שובו לפרנקפורט התחיל בתקופת החלמה ממושכת של כשנה וחצי, ובמהלכה ידעה בריאותו נסיגות רבות. התמשכות מחלתו הביאה למתחים רבים ביחסיו עם אביו. במהלך ההחלמה סעדו אותו אימו ואחותו. בעודו מרותק למיטתו, כתב קומדיית פשע קלילה. בהשפעת חברה של אימו, אשר הייתה פעילה ב[[הכנסייה המוראבית|כנסייה המוראבית]] (זרם פרוטסטנטי מרכז אירופאי), התעמק בתקופה זו בתחומי ה[[מיסטיקה]], ה[[אלכימיה]] וגלגולי נשמות.

 

 

אלא שגם בשטרסבורג לא יצאה נפשו אל השינון היבשושי של חומר הלימוד. ב[[אלזאס]] חווה תקופה של אושר ופריחה אישית. נופיו של חבל ארץ זה נותרו אהובים עליו במהלך כל חייו, כפי שביטא מאוחר יותר שוב ושוב. בפנסיון שבו התגורר למד להכיר את חיי פשוטי העם, ביחד עם ידידו המשורר [[יוהאן היינריך יונג-שטילינג]]. ידיד אחר מאותה תקופה היה משורר הסער והפרץ [[יאקוב מיכאל ריינהולד לנץ]]. השפעה מכרעת יותר על גתה הצעיר הייתה לאיש הרוח [[יוהאן גוטפריד הרדר]], אשר שהה אז בעיר. הרדר היה איש הרוח הבולט והמפורסם הראשון שפגש גתה. הרדר הדריך את גתה בנבכי השירה והספרות, בפרשנות חסרת פשרות. הוא קטל בפניו את כל מה שגתה העריך עד אז בתור אפיגוניות זולה ופתח בפניו צוהר לעולם מחזותיו של [[שייקספיר]]. כן חשף אותו ל[[שירת אוסיאן]] שזה עתה פורסמה (שירה מהמיתולוגיה הגאלית, לכאורה, שכתב הסקוטי [[ג'יימס מקפרסון]], והשפיעה על גתה עמוקות) ולשירה העממית. בזכותו למד גתה על חשיבות טבעיותה הבלתי-מעושה של השירה הצומחת מן העם עצמו, של המיתוסים, של האגדות, של שירת [[הומרוס]] ושל ה[[תנ"ך]]. לתובנה הזו נודעה השפעה מתמשכת על יצירתו.

בכפר השכן זסנהיים התארח אצל משפחתו מקבלת-הפנים של הכומר והתאהב באחת מבנותיו, פרידריקה בריון. הרומן נמשך כשנה, עד שגתה שם לו סוף. בתקופת שטרסבורג כתב גתה כמה שירים, וביניהם "שירי זסנהיים".

 

 

==== פגישה ראשונה עם שרלוטה בוף ====

בביתה של ארוסתו של קסטנר, '''[[שרלוטה בוף]]''', שכונתה "לוטה", חווה גתה חיי משפחה נעימים כמו בזסנהיים לפנים. לאחר שהתאהב במהרה בשרלוטה — השניים התקרבו חיש קל — ניהל על כך שיחה כנת-לב עם קסטנר, וכבר בבוקר למחרת נמלט לפרנקפורט. שם שהה זמן ממושך, אך הרבה בביקורים בערים אחרות. אחד מביקוריו היה אצל הסופרת [[סופי פון לה רוש]], אשתו של כומר מ[[טריר]], שליבו של גתה יצא אל בתה מקסימיליאנה (לימים אמן של הסופרים [[קלמנס ברנטנו]] ו[[בטינה פון ארנים]]), אך זו לא השיבה לו אהבה.

 

 

==== הרומן "ורתר" ====

 

שתי היצירות - על גץ ועל ורתר - אף שהיו שונות מאוד, סימלו את תחילתו של עידן חדש בספרות הגרמנית - עידן [[הסער והפרץ]]. סגנונו הבוטה והמחוספס של גץ הפך אופנתי בקרב משוררי הזרם. גתה נחשב מעתה לגאון ספרותי, די היה בשתי יצירותיו החשובות הראשונות לבסס לו מוניטין רחבים בספרות העולם.

=== שר בוויימאר (1776-1786) ===

==== כניסתו לתפקיד ====

ב-7 בנובמבר 1775 הגיע גתה לוויימאר, שהייתה אז חלק מהדוכסות הקטנה והענייה סקסוניה-ויימאר-אייזנאך. החודשים הראשונים שפעו חגיגות, מסיבות ופריקת עול מכל סוג. בתחילת 1776 החל להשתתף בישיבות בודדות של מועצת הדוכס. ביוני התמנה רשמית ליועץ-סתרים עם מושב קבוע וזכות הצבעה במועצה זו, בניגוד לדעתם של אנשי החצר, של השרים והפקידים האחרים. אלא שגתה יצר לו במהרה בני-ברית בדמות המשורר וילאנד ובדמות אימו של הדוכס, אנה אמליה; עם הדוכס הצעיר הייתה עתה חברותו קרובה מתמיד.

במשך שש שנים התגורר בבית-גן בפארק an der Ilm בעיר, שאותו העניק לו הדוכס למעשה כמתנה. בשנת 1782 עבר לבית רחב-מידות (Haus am Frauenplan), תחילה בשכירות אצל הדוכס, שהעניק לו לבסוף גם את הבית הזה, שבו התגורר מאוחר יותר עד למותו, עם אשתו לעתיד כריסטיאנה וולפיוס, ובו יצר רבות מיצירותיו החשובות ביותר.

 

 

== יצירותיו ==

* '''ריינקה השועל''' - אפוס חיות קדום אותו עיבד.

* '''הבת שמחוץ לנשואין''', מחזה היסטורי על רקע [[המהפכה הצרפתית]].

* '''הרמן ודורותיאה''', [[אפוס]] המתאר את גורל פליטי המהפכה, תוך שימת דגש על אצילות הנפש של גבורי העלילה.

* '''[[תאוריית הצבעים]]''', ספר תאוריית הצבע של גתה משנת [[1810]] המהווה חלק מהבסיס לטכניקות הציור ה[[אימפרסיוניזם|אימפרסיוניסטי]].

* '''[[ליל ולפורגיס הראשון (פליקס מנדלסון)|ליל ולפורגיס הראשון]]''' פואמה המתארת טקס פגני עתיק, שנכתבה לצורך הלחנה ו[[פליקס מנדלסון]] הלחין אותה בשנת [[1830]]

 

===תרגומי כתביו לעברית===

 

=====קובצי שירה מתורגמת=====

*'''משירי גטה''', הוצאת אחיאסף, תרגם [[עמנואל אולסבנגר]], 1943.

*'''ליריקה''', הוצאת ספרית פועלים, תרגם א. פרסמן, 1945.

** גתה, [http://www.benyehuda.org/frischmann/frisch017.html פְּרוֹמֵתֵּוּס], בתרגום [[דוד פרישמן]]

** גתה, [http://www.benyehuda.org/gutman/hermann_und_dorothea.html הרמן ודורותיאה], בתרגום [[ש. בן-ציון]]

 

{{מיון רגיל:גתה, יוהאן וולפגנג פון}}