פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
אין תקציר עריכה
נולד ב[[טשקנט]] שב{{ה|אימפריה הרוסית}}, וגדל בבית מסורתי ו[[ציונות|ציוני]]. בשנת [[1913]], בגיל 15, הגיע ל[[טיול]] ל[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|פלשתינה]], הודיע להוריו שהוא נשאר ב[[ארץ ישראל|ארץ]] והחל ללמוד ב[[הגימנסיה העברית "הרצליה"|גימנסיה הרצליה]]. בשנת [[1917]] ביקר [[ג'מאל פאשה]] בגימנסיה והציע לצעירים להתגייס ל[[צבא האימפריה העות'מאנית|צבא הטורקי]]. לוקאצ'ר התנדב ושירת בצבא כ[[טירונות|מדריך טירונים]] ו[[מתורגמן]]. בתום המלחמה שב ארצה לסיים את לימודיו. הוא התקבל לארגון "[[השומר]]", שהיה בשלבי פירוק, ובשנת [[1921]] הגיע ל[[קיבוץ]] [[כפר גלעדי]].
 
עם פירוק ארגון "השומר" ואיחודו עם "[[ההגנה]]", הקים לוקאצ'ר ביחד עם [[ישראל שוחט]] וחברים נוספים מ[[גדוד העבודה]] את ארגון "[[הקיבוץ]]", שלא קיבל על עצמו את מרות '[[ההגנה]]'. לוקאצ'ר תכנן וביצע את ה[[התנקשות]] בקצין המשטרה הערבי [[תאופיק ביי א-סעיד]], שאותו ראו כאחראי ל[[טבח]] היהודים ב[[בית העולים]] ב[[יפו]] ב[[מאורעות תרפ"א]]. בנוסף,לוקאצ'ר תכנן וביצע את פעולת ה"אכס" (קיצור המילה "אכספרופריציה" - החרמה), שבה החרימו אנשי הקיבוץ 12,000 אלף לירות זהב ממבריחים, כשהם מתחזים ל[[חייל]]ים [[אירלנד|איריים]] מ[[הכוחות המזוינים של בריטניה|הצבא הבריטי]].
 
בכסף שהוחרם השתמשו לבניית [[סליק]] נשק גדול בכפר גלעדי, ונרכש [[נשק]] רב ו[[תחמושת]] בארץ ובחו"ל. בשנת [[1924]] נשלח לוקאצ'ר ל[[רפובליקת ויימאר|גרמניה]] לרכוש נשק וללמוד באקדמיה הצבאית. בשהותו בגרמניה נתפס לרעיון ה[[קומוניזם]]. בשובו ארצה ארגן מספר [[קורס]]ים לאימון צבאי לחברי הקיבוץ. בגלל התקרבותו לקומוניזם הוא סולק מכל תפקיד בקיבוץ, עזב עם משפחתו ל[[תל אביב]] והתחבר ל{{ה|מפלגה הקומוניסטית של פלשתינה}} (פ.ק.פ). הוא קשר קשרים עם [[ערבים]], דיבר [[ערבית]] וסייר ב[[ארצות ערב]] והעביר נשק ל[[דרוזים]] במלחמתם ב[[צרפת]]ים. ב[[מאורעות תרפ"ט]] היה בצד הערבי. בשנת [[1930]] נלכד על ידי הבריטים ב[[עבר הירדן]], אך בהשתדלות חבריו, שזכרו לו את חסד נעוריו, הסכימו הבריטים לשחררו, בתנאי שיעזוב את הארץ עם משפחתו.