בילירובין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תבנית Link GA (מטופל בוויקינתונים) |
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
שורה 14:
כ- 80% מהבילירובין בגוף מוצאו ממטבוליזם (הליכי פירוק) של המוגלובין המשוחרר מתאי דם אדומים בעת פירוקם. ההמוגלובין הופך בסופו של דבר לבילירובין לא מצומד הנקרא גם בילירובין לא ישיר- ייצור בילירובין לא ישיר ביום נע בין 250-350 מ"ג. מאחר שבילירובין זה אינו מסיס במים, הוא נישא לכבד על גבי [[אלבומין]] ושם הופך למסיס בתהליך הנקרא צימוד או קוניוגציה. תאי הכבד מבצעים פעולה זו בה הבילירובין מצומד לחומצה גלוקורונית והופך לבילירובין ישיר או בילירובין מצומד, אשר מסוגל להיות מופרש דרך דרכי המרה ולעבור למעיים.
== צהבת ==
[[צהבת]] מתרחשת כאשר יש רמות מוגברות בפלסמה של בילירובין. זה קורה כאשר ייצור בילירובין עולה על יכולת הכבד לסלק בילירובין- למשל כאשר יש ייצור יתר של בילירובין (הרס של תאי דם השופכים כמות גדולה של המוגלובין ההופך לבילירובין, למשל), פגיעה בתאי כבד הגורמת לכך שהם אינם יכולים לסלק בילירובין באופן יעיל (כגון במצבים של הפטיטיס), וכן חסימה של דרכי המרה המביאה לחסימת מוצא הבילירובין הישיר אל המעיים.
=== אבחנה בין סוגי צהבת שונים ===
שורה 24:
רמות הבילירובין באופן כללי בגוף אינן אמורות לעלות מעל 1 מ"ג לד"ל.
במידה ורמות הבילירובין
עליה בבילירובין ישיר
▲עליה בבילירובין ישיר הינה מאוד ספציפית למחלות של הכבד או דרכי המרה. יש לחשוד בפגיעה כבדית או בחסימת דרכי מרה כאשר יותר מ- 50% מהבילירובין הכללי הינו בילירובין ישיר. חסימה של דרכי מרה כתוצאה מאבני מרה לרוב גורמת לעליה בבילירובין שאינה משמעותית- לרוב מתחת ל- 6 מ"ג לד"ל היות שמרבית הפעמים החסימה אינה מלאה ובילירובין ישיר מופרש בשתן. רמות בילירובין אשר גבוהות מ- 25 מ"ג לד"ל לרוב מרמזות על כולסטאזיס (עימדון) של דרכי המרה התוך כבדיות.
[[קטגוריה:תרכובות ביוכימיות]]
|