מעבר נוגה על פני השמש – הבדלי גרסאות

במעברי נוגה על פני השמש בשנים 1761 ו-1769 גודלה של ה[[יחידה אסטרונומית|יחידה האסטרונומית]] נמדד בדיוק רב, באמצעות שיטת הפרלקסה. מדידת מרחק כדור הארץ מהשמש היה יעד [[אסטרונומיה|אסטרונומי]] חשוב במשך מאות שנים. הרעיון למדידת מרחק כדור הארץ מהשמש באמצעות הפרלקסה של נוגה הוצע לראשונה על ידי ג'יימס גרגורי בשנת [[1663]]. משלחות בינלאומיות רבות נשלחו לרחבי העולם לשם צפייה במעברים הללו. היה זה שיתוף פעולה מדעי-בינלאומי ראשון מסוגו; מדענים ממדינות [[אירופה]] השונות נסעו ל[[סיביר]], [[נורבגיה]], [[ניופאונדלנד]] ו[[מדגסקר]]. רוב המשלחות צפו לפחות בחלק מהמעבר, אך המדידה המוצלחת ביותר נעשתה על ידי [[ג'רמיה דיקסון]] ו[[צ'ארלס מייסון]] ב[[כף התקווה הטובה]]. במעבר של 1769, שמונה שנים מאוחר יותר, נסעו מדענים ל[[מפרץ הדסון]], ל[[באחה קליפורניה]] (שהייתה אז בשלטון ספרדי) ולנורבגיה. משלחת נוספת (שכללה את [[צ'ארלס גרין]]) נשלחה ל[[טהיטי]], בראשותו של קפטן [[ג'יימס קוק]] - שיצא אז למסעו הראשון. האסטרונום ה[[צ'כיה|צ'כי]] כריסטיאן מייאר, הוזמן על ידי [[יקטרינה הגדולה]] לצפות במעבר נוגה ב[[סנקט פטרבורג]], אך תצפיותיו הוסתרו על ידי כוכבים.