אחימעץ בן פלטיאל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-www.jewishencyclopedia +jewishencyclopedia)
שורה 7:
 
==מגילת אחימעץ==
"בחודש אדר [[ד'תתי"ד]] ([[1054]]) חיבר אחימעץ את ה[[כרוניקה]] 'מגילת היוחסין' – חיבור [[פרוזה]] ב[[חריזה|חרוזים]], המתאר את תולדות המשפחה והקהילה מ[[המאה ה-9]] ועד זמנו של אחימעץ".{{הערה|שם=האקדמיה|ציטוט מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית, "[http://hebrew-academy.huji.ac.il/mehkar/toldot/Pages/1965.aspx מגילת אחימעץ מעובדת ומוגשת כחומר למילון]."}} המגילה מכילה זיכרונות ותיאורים היסטוריים שהחוקרים רואים בהם מקור מהימן (במגבלות ה[[ז'אנר]] ה[[ספרות]]י) לתולדות היהודים בקהילות דרום איטליה בשלהי ה[[מילניום|אלף]] הראשון. לצִדם מצויים במגילה [[סיפור עם|אגדות]] ו[[מעשייה|מעשיות]].
 
על רקע תולדות משפחת אחימעץ, מתארת המגילה בין השאר את סבלם של היהודים ב[[מערב אירופה]], וב{{ה|מזרח התיכון}} ו[[צפון אפריקה]] בצל הכיבוש ה[[ערבי]].
שורה 13:
רבים מבני משפחתו (בהם שפטיה, אמיתי בר שפטיה, פלטיאל) היו מנהיגי קהילות באיטליה, ב[[מצרים]] ובמקומות נוספים, ונטלו חלק נכבד במאורעות המרכזיים בימיהם, ועל כן מהווה המגילה תעודה היסטורית חשובה כמקור לאירועים בתולדות עם ישראל בעת ההיא.
 
בפתח החיבור מסופר כי {{ציטוטון|היא מגילת יוחסין לרבי אחימעץ בירבי פלטיאל משנת ד' תתי"ד 1054, וספר בה ייחוס אבותיו, ונלווה אליהם לקט רשימות וסיפורי המקבליםהמקבילים לסיפורי המגילה, וגם ילקוט פיוטים אשר לפיינילפייטני שאיטליהאיטליה הקדמונים הנוכריםהנזכרים במגילה.}} אחימעץ ממשיך בתיאור משפחתו: {{ציטוטון|...מאבותיי כהובאו. באנייה בנהר פ[ישון] [...] עם הגולה אשר [[טיטוס]] ה[גלה.] העיר ביופי כלולה, ובאורן עלו, ושם נקהלו [ ] גדלו, ובמעשים נתעלו. ורבו ופרו ועצמו ונב[ ] עמר מהם. מניניהם, מבני בניהם.}}
ואחימעץ ממשיך בתיאור משפחתו: {{ציטוטון|...מאבותיי כהובאו. באנייה בנהר פ[ישון] [...] עם הגולה אשר [[טיטוס]] ה[גלה.] העיר ביופי כלולה, ובאורן עלו, ושם נקהלו [ ] גדלו, ובמעשים נתעלו. ורבו ופרו ועצמו ונב[ ] עמר מהם. מניניהם, מבני בניהם.}}
 
לפי אתר האקדמיה ללשון העברית: "סגנון המגילה מזכיר את [[מקאמה#מקאמה בספרות העברית של ימי הביניים|ספרות המקאמות העברית]] שהתפתחה בהמשך בעיקר ב[[ספרד]] וב[[פרובאנס]]"{{הערה|שם=האקדמיה}}. עם זאת "ברור כי זו יצירה יהודית מקורית לחלוטין".‏{{הערה|{{הארץ|‏חננאל מאק|מדי מודינה עד רות ורנה|971481|3 באפריל 2008}}}}