גסטון בשלאר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Ewan2 העביר את הדף גסטון בשלארד ל־גסטון בשלאר: לא מבטאים את ה d הסופית
שינוי שם לאורך הערך
שורה 12:
|ארצות מגורים=[[צרפת]]
}}
'''גסטון בשלארדבשלאר''' ('''Gaston Bachelard''';{{כ}} [[27 ביוני]] [[1884]] - [[16 באוקטובר]] [[1962]]) היה [[פילוסוף]] [[צרפת]]י.
 
עיקר תרומתו הייתה בחקר ה[[פואטיקה]] ו[[פילוסופיה של המדע|הפילוסופיה של המדע]]. בשלארד הניח את היסודות לניתוח הקשיים של [[תורת ההכרה]] (obstacle épistémologique) אותם כינה "השבר ההכרתי" (rupture épistémologique). בשלארד היה מבכירי [[האקדמיה הצרפתית למדעים]], והשפיע רבות על פילוסופים צרפתיים אחרים כגון [[מישל פוקו]], [[לואי אלתוסר]], [[ז'אק דרידה]] ודומיניק לקור.
 
==חייו==
בשלרדגסטון בשלאר נולד ב-[[27 ביוני]] [[1884]] בכפר Bar-sur-Aube שבחבל [[שמפיין (מחוז)|שמפיין]] כבן למשפחת [[סנדלר]]ים. בשנים [[1895]]-[[1902]] התחנך בבית הספר היסודי שבכפר, ולאחר מכן הועסק כמתלמד בבית ה[[דואר]].
 
בשנים [[1906]]-[[1907]] גויס לשירות בצבא כמפעיל [[טלגרף]], ועם סיום שירותו חזר ל[[פאריס]] והועסק שוב בתחום התמחותו כמפעיל טלגרף בדואר. תוך כדי מהלך עבודתו בשנים [[1907]]-[[1912]] קיבל תואר ראשון ב[[מתמטיקה]] והמשיך להתמחות כמהנדס טלגרף.
בשנת [[1914]] מעט לפני פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] נישא בשלארדבשלאר, ומייד לאחר מכן גויס לשירות צבאי קרבי בחזית הגרמנית.
בשנת [[1919]] עם סיום המלחמה, חזר לאקדמיה ועד שנת [[1930]] הועסק כמורה ל[[פיזיקה]] ו[[כימיה]] בבית הספר שבכפר הולדתו.
 
בשנת [[1920]] ותוך כדי עבודתו כמורה, השלים תוך שנה אחת תואר ב[[פילוסופיה]] והמשיך בלימודים וניסויים מדעיים עד שבשנת [[1927]] קיבל תואר [[דוקטור]] מאוניברסיטת ה[[סורבון]]. לאחר קבלת התואר החל לשמש כמרצה בפקולטה ל[[מדעי הרוח]] של [[דיז'ון]], ובין השנים [[1930]]-[[1940]] שימש שם כ[[פרופסור]].
 
בשנת [[1937]] זכה בשלארדבשלאר בעיטור אביר לגיון הכבוד. משנת [[1940]] ועד [[1955]] שימש כפרופסור בסורבון והממונה על הקתדרה ל[[היסטוריה]] ופילוסופיה. בשנת [[1951]] זכה בעיטור קצין לגיון הכבוד, ובשנת [[1954]] הוכתר כפרופסור כבוד של הסורבון. בשנת 1955 נבחר ל[[האקדמיה הצרפתית למדעים|אקדמיה הצרפתית למדעים]] ובשנת [[1960]] הוכתר כמפקד לגיון הכבוד. בשלארדבשלאר נפטר בפאריס בשנת [[1962]] ונקבר בכפר הולדתו.
 
עבודתו של בשלארדבשלאר התקבלה בספקנות, ולא הובנה במלואה בעולם דובר האנגלית.
 
==על הפסיכולוגיה של המדע==
מחקריו של בשלארד אודות ההיסטוריה והפילוסופיה של המדע כגון "הרוח המדעית החדשה" (Le nouvel esprit scientifique) משנת [[1934]] ו"היווצרות הרוח המדעית" (La formation de l'esprit scientifique) משנת [[1938]] התבססו על תפיסתו אודות ההיסטוריה של תורת ההכרה כסוג של [[פסיכואנליזה]] מדעית, או כגורמים פסיכולוגיים המשפיעים על ההתפתחות המדעית.
 
כדוגמה לכך משתמש בשלארדבשלאר בפרקים הראשונים מתוך עבודתו של [[ורנר הייזנברג]] בנושא [[מכניקת הקוואנטים]]. הוא מציע לחלופין, להשתמש ב[[התאוריה הקורפוסקולרית|תאוריה הקורפוסקולרית]] ו[[התאוריה האנדולטורית|בתאוריה האנדולטורית]] המשלימות אחת את השנייה. לטענתו זוהי דוגמה מצוינת לחשיבות השילוב של הידע הפסיכולוגי במדע, מכיוון שהיא יוצרת תיקון ספונטני של שגיאות באמצעות הצגת העמדה המנוגדת.
 
בשלארד טוען כי ההתקדמות המדעית עלולה להיעצר כתוצאה ממבנים נפשיים מסוימים אשר יוצרים את מה שהוא מכנה "מחסום הכרתי". משימתה של תורת ההכרה הוא לסלק את המבנים הנפשיים המשפיעים על המדע במטרה לסייע למדענים להתגבר על מחסומי הידע.
==השבר ההכרתי והשפעתו על ההתקדמות המדעית==
בשלארדבשלאר מבקר את משנתו ה[[פוזיטיביזם|פוזיטיביסטית]] של [[אוגוסט קונט]] הרואה במדע תהליך מתמשך. לטענתו, פיתוח מדעי כמו [[תורת היחסות]] של [[אלברט איינשטיין|איינשטיין]] מדגימה היטב את חוסר הקשר הטבוע בתהליך ה[[היסטוריה של המדע]]. לכן, מודלים הרואים את ההתפתחות המדעית כתהליך הם פשטניים ושגויים.
 
מהותו של השבר ההכרתי אותו מפתח בשלארדבשלאר היא חוסר הקשר וההמשכיות של ההיסטוריה המדעית. למרות שהוא עצמו לא הרבה להשתמש במונח, הרי שהפילוסוף לואי אלתוסר דווקא הרבה להשתמש בו.
 
הוא הוכיח כי תאוריות חדשות משתלבות בתוך הישנות ליצירת שינויים בתפיסת רעיונות שונים. כך לדוגמה השימוש באופנים שונים של המונח [[מסה]] על ידי [[אייזק ניוטון|ניוטון]] ואיינשטיין, או העובדה כי [[גאומטריה לא אוקלידית]] אינה עומדת בניגוד ל[[גאומטריה אוקלידית|גאומטריה האוקלידית]] אלא משתלבת בתוכה ליצירת מסגרת מחשבתית רחבה יותר.
שורה 44:
בשלארד היה [[רציונליזם|רציונליסט]] בהתאם למשנתו של [[רנה דקארט]]. הוא השווה את הידע המדעי לידע רגיל מבחינת הדרך שבו הוא נתפס, וראה את השגיאות האפשריות כאשליה.
 
לטענתו, תפקידה של תורת ההכרה הוא להראות את ההיסטוריה של תהליך הגיבוש של הרעיונות המדעיים. הוא אינו רואה במדע רעיון תאורטי בלבד אלא משלב בתוכו גם אלמנטים מעשיים, טכניים, וחינוכיים. כדוגמה לכך מביא בשלארדבשלאר את רעיון פיתוח ה[[נורה חשמלית|נורה החשמלית]] המשלבת רעיון תאורטי על בסיס ידע מדעי ליצירת חפץ לשימוש מעשי.
 
מכאן נובע כי תורת הכרה אינה רק רעיון פילוסופי המשמש להצדקת תהליך מדעי אלא שהיא מהווה חלק ממשי ממהותה של התפתחות ההיסטוריה המדעית.
שורה 50:
בשלארד מאבחן כי תאוריות מדעיות מהפכניות נתפסות לעתים כשינוי בתפיסה המדעית. כך לדוגמה הוא טוען כי [[תורת ההסתברות]] היא למעשה הצגה מורכבת של המציאות באמצעות ניתוח רציונלי מעמיק.
 
בשלארדבשלאר טוען כי המדע המודרני הוא תחליף ה[[אונטולוגיה]] של ה[[חומר]] באונטולוגיה של יחסיות שניתן להתייחס אליה כאל תהליך פילוסופי. כך לדוגמה הוא טוען כי המונחים הפיזיקליים של חומר ו[[קרינה]] הם דומים למונחים של עצם ותנועה, אך בעוד הפילוסופיה הקלאסית מבחינה בין השניים, הרי שעל פי המדע המודרני אין אבחנה ביניהם. לכן, הוא טוען כי לא ניתן לבחון באופן מדעי חומר במצב סטטי שאינו בתנועה, והדבר עומד בניגוד גמור לתנאי הבחינה הקלאסיים על פי תורת ההכרה.
 
==תחומים נוספים==
בנוסף לעיסוקו בתורת ההכרה גילה בשלארדבשלאר עניין בתחומים נוספים ובהם [[שירה]], [[חלום|חלומות]], פסיכואנליזה ו[[דמיון]]. פרסומיו "הפסיכואנליזה של האש" משנת 1938, ו"הפואטיקה של החלל" משנת 1958 הם שתיים מעבודותיו הפופולאריות ביותר.
 
== קישורים חיצוניים ==