גסטון בשלאר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Ewan2 העביר את הדף גסטון בשלארד ל־גסטון בשלאר: לא מבטאים את ה d הסופית |
שינוי שם לאורך הערך |
||
שורה 12:
|ארצות מגורים=[[צרפת]]
}}
'''גסטון
עיקר תרומתו הייתה בחקר ה[[פואטיקה]] ו[[פילוסופיה של המדע|הפילוסופיה של המדע]]. בשלארד הניח את היסודות לניתוח הקשיים של [[תורת ההכרה]] (obstacle épistémologique) אותם כינה "השבר ההכרתי" (rupture épistémologique). בשלארד היה מבכירי [[האקדמיה הצרפתית למדעים]], והשפיע רבות על פילוסופים צרפתיים אחרים כגון [[מישל פוקו]], [[לואי אלתוסר]], [[ז'אק דרידה]] ודומיניק לקור.
==חייו==
בשנים [[1906]]-[[1907]] גויס לשירות בצבא כמפעיל [[טלגרף]], ועם סיום שירותו חזר ל[[פאריס]] והועסק שוב בתחום התמחותו כמפעיל טלגרף בדואר. תוך כדי מהלך עבודתו בשנים [[1907]]-[[1912]] קיבל תואר ראשון ב[[מתמטיקה]] והמשיך להתמחות כמהנדס טלגרף.
בשנת [[1914]] מעט לפני פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] נישא
בשנת [[1919]] עם סיום המלחמה, חזר לאקדמיה ועד שנת [[1930]] הועסק כמורה ל[[פיזיקה]] ו[[כימיה]] בבית הספר שבכפר הולדתו.
בשנת [[1920]] ותוך כדי עבודתו כמורה, השלים תוך שנה אחת תואר ב[[פילוסופיה]] והמשיך בלימודים וניסויים מדעיים עד שבשנת [[1927]] קיבל תואר [[דוקטור]] מאוניברסיטת ה[[סורבון]]. לאחר קבלת התואר החל לשמש כמרצה בפקולטה ל[[מדעי הרוח]] של [[דיז'ון]], ובין השנים [[1930]]-[[1940]] שימש שם כ[[פרופסור]].
בשנת [[1937]] זכה
עבודתו של
==על הפסיכולוגיה של המדע==
מחקריו של בשלארד אודות ההיסטוריה והפילוסופיה של המדע כגון "הרוח המדעית החדשה" (Le nouvel esprit scientifique) משנת [[1934]] ו"היווצרות הרוח המדעית" (La formation de l'esprit scientifique) משנת [[1938]] התבססו על תפיסתו אודות ההיסטוריה של תורת ההכרה כסוג של [[פסיכואנליזה]] מדעית, או כגורמים פסיכולוגיים המשפיעים על ההתפתחות המדעית.
כדוגמה לכך משתמש
בשלארד טוען כי ההתקדמות המדעית עלולה להיעצר כתוצאה ממבנים נפשיים מסוימים אשר יוצרים את מה שהוא מכנה "מחסום הכרתי". משימתה של תורת ההכרה הוא לסלק את המבנים הנפשיים המשפיעים על המדע במטרה לסייע למדענים להתגבר על מחסומי הידע.
==השבר ההכרתי והשפעתו על ההתקדמות המדעית==
מהותו של השבר ההכרתי אותו מפתח
הוא הוכיח כי תאוריות חדשות משתלבות בתוך הישנות ליצירת שינויים בתפיסת רעיונות שונים. כך לדוגמה השימוש באופנים שונים של המונח [[מסה]] על ידי [[אייזק ניוטון|ניוטון]] ואיינשטיין, או העובדה כי [[גאומטריה לא אוקלידית]] אינה עומדת בניגוד ל[[גאומטריה אוקלידית|גאומטריה האוקלידית]] אלא משתלבת בתוכה ליצירת מסגרת מחשבתית רחבה יותר.
שורה 44:
בשלארד היה [[רציונליזם|רציונליסט]] בהתאם למשנתו של [[רנה דקארט]]. הוא השווה את הידע המדעי לידע רגיל מבחינת הדרך שבו הוא נתפס, וראה את השגיאות האפשריות כאשליה.
לטענתו, תפקידה של תורת ההכרה הוא להראות את ההיסטוריה של תהליך הגיבוש של הרעיונות המדעיים. הוא אינו רואה במדע רעיון תאורטי בלבד אלא משלב בתוכו גם אלמנטים מעשיים, טכניים, וחינוכיים. כדוגמה לכך מביא
מכאן נובע כי תורת הכרה אינה רק רעיון פילוסופי המשמש להצדקת תהליך מדעי אלא שהיא מהווה חלק ממשי ממהותה של התפתחות ההיסטוריה המדעית.
שורה 50:
בשלארד מאבחן כי תאוריות מדעיות מהפכניות נתפסות לעתים כשינוי בתפיסה המדעית. כך לדוגמה הוא טוען כי [[תורת ההסתברות]] היא למעשה הצגה מורכבת של המציאות באמצעות ניתוח רציונלי מעמיק.
==תחומים נוספים==
בנוסף לעיסוקו בתורת ההכרה גילה
== קישורים חיצוניים ==
|