מעבר הירדן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5:
כלומר, לאחר שדרכו הכוהנים נושאי הארון במי הירדן, המים בנקודה מסוימת נעמדו במקום כחומה, והמים מאותה נקודה זרמו לכיוון [[ים המלח]] עד שנוצר מעבר יבש כנגד העיר [[יריחו]].
לאחר שסיימו בני ישראל לעבור ואחרוני הכהנים עזבו את הנהר, חזר הנהר לזרום כמקודם. {{ציטוטון|וַיְהִי כַּעֲלוֹת הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית ה' מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים אֶל הֶחָרָבָה וַיָּשֻׁבוּ מֵי הַיַּרְדֵּן לִמְקוֹמָם וַיֵּלְכוּ כִתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם עַל כָּל גְּדוֹתָיו}}
בתלמוד{{הערה|{{בבלי|סוטה|לד|א}}}} מובא מדרש ובו מחלוקת לגבי גודל הנד, [[רבי יהודה]] אמר שנים עשר [[מיל (יחידת מידה)|מיל]] על שנים עשרה מיל כנגד שבטי ישראל ו[[רבי אלעזר ברבי שמעון]] חלק עליו וטען שהמים נערמו לגובה של יותר מ-300 מיל. אורך ה[[מיל (יחידת מידה)|מיל]] התלמודי הוא כ[[קילומטר]] אחד ויש אומרים שהוא שווה למיל הרומי שאורכו כקילומטר וחצי.
אמנם נחלת [[שניים וחצי השבטים]] היא בעבר הירדן המזרחי, אך יוצאי הצבא שבהם הצטרפו למעבר הירדן ולכיבוש הארץ, כמו שהתחייבו למשה.{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|ד|יב}}}} בעבר הירדן נשארו הנשים והטף והם לא השתתפו במעבר הירדן.
נס בקיעת הירדן מוזכר גם בספר [[תהלים]] ונכלל ב[[קריאת ההלל]]:
| |||