שושלת פיאסט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 12:
יתכן כי הנציג הראשון של משפחת פיאסט היה בן שבט פולאן,ששהה בסביבות שנת [[940]] ב[[פולין גדול]] במצודת גייצי. כעבור זמן קצר בני פיאסט עברו לגור ב[[גייזנו]], שם התנהלה חצרו של הנסיך מיישקו הראשון אחרי שנת [[960]].לפרק זמן מסוים שלטה שושלת פיאסט על אזורי [[פומרניה]], [[בוהמיה]], ו[[לוזציה]], וכן ברוטניה או אוקראינה הטרנסקרפטית של ימינו ([[זקרפטיה]]) והאזור ספיש (ספש בהונגרית) או ציפס הנמצא בימינו בסלובקיה
השליטים הראשונים נשאו את התואר דוכס או מלך.
 
המונרכיה הפולנית נאלצה להתמודד במערב עם מדיניות ההתפשטות של [[האימפריה הרומית הקדושה]] בעלת הלאום הגרמני. מלכים כדוגמת מיישקו הראשון, [[קז'ימייז' הראשון]] וולדיסלב הראשון הרמן, ניסו להגן על הממלכתם על ידי הסכמים, קבלת חסות ונישואים פוליטיים עם בני [[השושולת האוטונית]] ו[[השושלת הסאלית]]. מדרום וממזרח עמדו מול הממלכה הפולנית שכנים בעלי עוצמה כמו שושלת פשמיסל הבוהמית, [[בית ארפאד]] והענף ההונגרי של [[בית אנז'ו]] ומאוחר יותר מדינת [[מסדר הטבטונים]] ו[[הדוכסות הגדולה של ליטא]].
 
מעמד הפיאסטים נחלש זמנית בצורה ניכרת אחרי צוואתו של [[בולסלב השלישי]]. למשך 150 שנה התפצלה
המלכה לכמה דוכסויות, בעוד הדוכסים הפיאסטים נאבקו על כס מלכותם בקרקוב, בירת פולין קטן. דוכסים רבים כגון מיישקו השלישי הזקן, ולדיסלב השלישי או לשק הראשון הלבן הוכתרו, והודחו זמן קצר לאחר מכן.הענף הוותיק של הפיאסטים השזליים, צאצאים של הבן הבכור של בולסלב השלישי, ולדיסלב השני הגולה עברו תהליכים נפרדים והחל מן המאה ה-14 היו בני חסות של הכתר הבוהמי.
 
אחרי דעיכת הענף המלכותי הפולני והענף הפיאסטי הצעיר בשנת 1370, כתר פולין עבר לידי מלך מבית אנז'ו, לודוויק או [[לאיוש הראשון, מלך הונגריה]], בנה של אליזבטה מפולין, אחותו של המלך קזימיר הגדול. הענף המזובי של הפיאסטים כבה עם מות הדוכס יאנוש השלישי בשנת 1526.
השליט הפיאסטי האחרון היה גאורג וילהלם, דוכס ליגניץ, שנפטר בשנת 1675. דודו, אוגוסט מלגניצה, הפיאסט הזכר האחרון, נפטר בשנת 1679.
הצאצאת החוקית האחרונה, הדוכסית קרולינה מלגניצה-בריג, נפטרה בשנת 1707 ונקברה במנזר טז'בניצה.
עם זאת משפחות רבות, כמו למשל צאצאים לא חוקיים של דכוס שלזיה, אדם ונצסלאוס מציישין (1617-1574)
ראו עצמם מיוחסים לשושלת פיאסט.