גרפיקה וקטורית – הבדלי גרסאות

[[תמונה:VectorGraphicsExample.jpg|ממוזער|200px|דוגמההדגמה שמדגימהשל ההבדל בין הגדלה מבוססמבוססת פיקסלים ([[רסטר]]) ווקטורים. (a) התמונה הווקטורית המקורית; (b) הגדלה פי 8 של התמונה הווקטורית; (c) הגדלה פי 8 של [[תמונת מפת סיביות]], שהופקה מהתמונה הווקטורית המקורית. בניגוד לתמונות וקטוריות, איכות תמונות מפת סיביות יורדת עם הגדלתן.]]

השיטה הבסיסית לתיאור תמונה באופן דיגיטלי, [[תמונת מפת סיביות]],{{הערה|1=מכונה גם "גרפיקה ראסטרית", מהמילה ה[[אנגלית]] "Raster"{{כ}}}}, היא למעשה [[מערך (מבנה נתונים)|מערך]] דו -ממדי, שכל איבר בו מייצג [[נקודה במישור(גאומטריה)|נקודה]] ב[[מישור (גאומטריה)|מישור]]. בכל איבר במערך שמורים נתונים עלאודות הנקודה,; בעיקר נתוני [[צבע]].

בשיטה זו, ייצוג של [[קטע (מתמטיקה)|קטעים]] נעשה בזבזני, כי במקום לייצג את הקטע מייצגים רק מספר סופי של נקודות עליו. ממילא, מתיחה של התמונה לשם הגדלה תיצור [[טשטוש]], כי יוגדלורק הנקודות יוגדלו ולא כל הקטע המקורי.

גרפיקה וקטורית עושה שימוש בווקטוריםבו[[וקטור (פיזיקה)|וקטורים]] כדי לייצג את הקטע עצמו. אמנם, וקטור אינו קטע, אלא כעין "חץ", ישותיישות [[פיזיקה|פיזיקלית]]/[[מתמטיקה|מתמטית]] בעלת [[אורך]] וכיוןוכיוון, אך ללא מיקום. אךאולם, כאשר מגדירים את נקודת המוצא של הווקטור נוצר קטע. למעשה, די בשמירת נקודות המוצא והסיום כדי לייצג קטע, ואכן, כך זה מיוצג במחשבב[[מחשב]].

[[איור]]ים בגרפיקה וקטורית מורכבים מצורותמ[[צורה גאומטרית|צורות]] בסיסיות, שבהןאותן המחשב מסוגל לטפללעבד בנקל, כמו [[נקודה (גאומטריה)|נקודה]], [[קו ישר|קו]], [[אליפסה]] ו[[קשת (גאומטריה)|קשת]]. התיאור של כל מרכיבי התמונה נשמר בזיכרוןב[[זיכרון מחשב|זיכרון המחשב]].

כאשר מעוניינים להציג תמונה על המסךה[[צג|מסך]] או [[הדפסה דיגיטלית|להדפיס]] אותה, המחשב מבצע תהליך "רינדור" (מ[[אנגלית]]: Rendering) היוצר תמונת מפת סיביות ב[[רזולוציה]] הנדרשת מתוך האיור הווקטורי.

יתרונה העיקרי של גרפיקה וקטורית הוא ביכולת לשנות את ממדי התמונה (להרחיב אותה או לכווץ אותה) בלא כל פגיעה באיכות התמונה, שלא כמו במקרה של תמונת מפת סיביות. כמו כן, כאשר מדובר באיורים יחסית פשוטים, [[נפח אחסון (מחשבים)|נפח האחסון]] הנדרש בייצוג וקטורי הוא קטן משמעותית לעומת מפת סיביות.