הבדלים בין גרסאות בדף "רצח משפחת הצאר"

אין שינוי בגודל ,  לפני 4 שנים
ויקישיתוף בשורה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(ויקישיתוף בשורה)
'''רצח משפחת הצאר''' (ב[[רוסית]]: '''Расстрел царской семьи''') הוא הכינוי הרווח לרצח [[ניקולאי השני, קיסר רוסיה|ניקולאי השני]] לבית רומנוב, משפחתו ומשרתיו, שאירע ב[[יקטרינבורג]] בלילה שבין [[16 ביולי|17-16 ביולי]] [[1918]] לפי הנחיית סובייט אורל ה[[בולשביקים|בולשביקי]].
[[קובץ:Russian_Imperial_Family_1911.jpg|שמאל|ממוזער|200px|משפחת רומנוב בשנת 1911]]
למרות היעדר התיעוד, ההערכה המקובלת על רוב החוקרים היא שלרצח היה אישור של [[ולדימיר לנין]] ו[[יעקב סברדלוב|יעקב סברדלוב]]. שרידי הגופות נמצאו בשנת [[1991]] ובשנת [[1998]] הועברו ל[[קתדרלה]] ב[[מבצר פטרופבלובסקיה]] ב[[סנקט פטרבורג]].
 
==הסיבות לרצח==
==המעבר ליקטרינבורג==
[[קובץ:Ipat'jev Haus.jpg|שמאל|ממוזער|180px|בית איפטייב]]
יש כמה גרסאות על הסיבה להעברת המשפחה מ[[טובולסק]] ו[[יקטרינבורג]]. ככל הנראה היה המעבר חלק מתהליך הקשחת תנאי ה[[מעצר]] והכנה למעבר ל[[מוסקבה]], שם תוכנן ב[[משפט ראווה]] של הצאר. ארגון המעבר ל[[טובולסק]] הוטל על וסילי מיאצ'ין, חבר ותיק של [[יעקב סברדלוב]]. באביב נפל אלכסיי רומנוב (בנו של הצאר) ובגלל מחלת ה[[המופיליה]] שלו לקה בשיתוק ברגליו. בשל כך עברה המשפחה ל[[יקטרינבורג]] בשני שלבים. ב-[[22 באפריל]] הגיעו ל[[יקטרינבורג]] ניקולאי, אשתו ובתם מריה, וב-[[23 במאי]] הגיעו יתר בני המשפחה ומשרתים.
 
המשפחה שוכנה ב"בית איפטייב". מבנה שהיה שייך לפני כן לקצין הנדסה ונהרס בשנות ה-70 של [[המאה ה-20]]. חוץ מ[[משפחת רומנוב]] גרו בבית חמישה משרתים, ובהם רופא המשפחה. כמה פעמים הוצע למשרתים לעזוב את המשפחה אך הם העדיפו להישאר למרות הסכנות. משפחת רומנוב התגוררה בבית איפטייב 78 ימים.
 
מפקד השומרים היה בתחילה ה[[קומיסר]] אבדייב. השומרים נהגו לגנוב מהעצורים דברי ערך ומזון, להפחיד אותם ולפגוע בכבודן של בנות המשפחה. ל[[נזיר|נזירות]]ות ה[[מנזר]] הקרוב ניתן אישור להביא אל משפחת רומנוב דברי מזון. ב-[[27 ביוני]] מצאה המשפחה מכתב בצרפתית מ[[קצין]] ובו קריאה להתחיל בהכנות לבריחה. אחר כך התקבלו עוד שני מכתבים כאלה שקראו להם להתכונן לבריחה בהקדם. באחד הלילות ישנו בני המשפחה בבדיהם בהמתנה לניסיון הבריחה. מסמכים שפורסמו בשנים 1992-1989 גילו שכל המכתבים האלה היו זיופים של ה[[בולשביקים]] בניסיון לבדוק את מצב הרוח של בני המשפחה ואת נכונותם להימלט. המכתבים נכתבו על ידי פיוטר ויקוב, שנהרג בשנת [[1927]] בידי תומכי הצאר כנקמה על השתתפותו ברצח משפחת רומנוב.
 
ב-[[4 ביולי]] נמסרה האחריות על העצורים והשומרים לידי יקוב יורובסקי, איש [[צ'קה]] מקומי. עם מינויו הוחלפו רוב השומרים והגנבות נפסקו. לימים ציין יורובסקי שמינויו לתפקיד היה קשור במורל הנמוך של אבדייב והשומרים שבפיקודו. ב-[[6 ביולי]] אסף יורבוסקי את כל חפצי הערך של המשפחה ונעל אותם בארגז מיוחד שנמסר לחזקת ה[[צאר]] המודח. ניקולאי כתב ביומנו שלאחר החלפת ראש השומרים עלתה רמת המזון; סביר לשער שקודם לכן נגנב רוב המזון שניתן להם.
 
==טוענים לשייכות למשפחת רומנוב==
מכיוון שהשלטון הסובייטי הסתיר את הרג בני המשפחה, נפוצו שמועות מיד לאחר הרצח שכמה מבני המשפחה ניצלו. היו אף שמועות שה[[צאר]] עצמו לא נהרג אלא הוטס ל[[טיבט]]. בסך הכול נמנו למעלה מ-200 מתחזים, ומקצתם הצליחו למדי בהתחזות
 
* אולגה: 28 נשים. הידועה מכולן היא מרגה בוטס (Marga Boodts) שהופיעה ב[[צרפת]] ערב [[מלחמת העולם השנייה]]. היא הצליחה לשכנע חלק מבני האצולה האירופה ואף קיבלה מלגת מחייה.
* מריה: 53 נשים. הידועה מכולן היא צ'סלבה צ'פסקה (Ceclava Czapska) שנכדה היה טוען לכתר עד יום מותו.
*אנסטסיה: 34 נשים. הידועה מכולן היא אנה אנדרסון (Anna Anderson). במשך 20 שנה ניסתה אנדרסון לקבל את ההכרה שהיא בתו של ניקולאי רומנוב בבתי משפט ברחבי [[אירופה]], אבל לא הצליחה. על ניסיונותיה נעשה סרט. [[בדיקת סמני DNA|בדיקה גנטית]] שבוצעה לאחר מותה הוכיחה שאין לה [[קשר דם]] עם משפחת רומנוב.
* אלכסיי: 81 גברים. רובם היו קשורים לאחת הנשים שטענו שהן בנות משפחת רומנוב.
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{iCast|[[ערן סבאג]]|"חיים של אחרים" על {{שם הערך}}|385404|399189|4 ביולי 2011}}
* [http://www.rus-sky.com/history/library/sokolov.htm ניקולאי סוקולוב, רצח משפחת הצאר]