הבדלים בין גרסאות בדף "יחס הרזרבה"

הוסרו 6 בתים ,  לפני 6 שנים
מ
בוט החלפות: תאור\1, לחלופין, מרבי
מ (בוט החלפות: תאור\1, לחלופין, מרבי)
'''יחס הרזרבה''' הוא מונח ב[[מקרו כלכלה]] המתאר את היחס בין כמות הנכסים הנזילים (בעיקר [[מזומן|מזומנים]]) שבידי ה[[בנק]]ים לבין גובה ההתחייבויות שלהם לציבור. (כמות הכסף הרשום בחשבונות לקוחותיהם) יחס זה נתון לפיקוחו של [[הבנק המרכזי]] באותה המדינה, והוא ניתן לשינוי כחלק מה[[מדיניות מוניטרית|מדיניות המוניטרית]] של אותה המדינה.
 
מקובל כי התחייבויות הבנקים לציבור גבוהות בהרבה מכמות המזומנים שבידיהם. משמעות הדבר היא כי במקרה התיאורטיהתאורטי בו כל לקוחות הבנק יבואו בבת-אחת למשוך את התחייבויות הבנק כלפיהם, יפשטו הבנקים רגל, אך משיקולים סטטיסטיים ניתן להניח באופן סביר כי הלקוחות שומרים על קצב משיכה מסוים הקטן בהרבה מפוטנציאל המשיכה המקסימלי. יתר על כן, לעתים קרובות מממשים הלקוחות את פיקדונותיהם שלא באמצעות מזומן אלא באמצעות העברה של התחייבות בנקאית לבנק אחד העובד באותו המטבע. (למשל, שני אזרחי מדינה המעבירים ביניהם [[המחאה]]) לכן, שהבנקים יכולים להתחייב לשלם הרבה יותר מכמות המזומן שבפועל נמצאת בידיהם.
 
[[הבנק המרכזי]] מגביל פעילות זו של הבנקים, וקובע יחס מירבימרבי בין כמות הכסף המלווה על ידי הבנקים ובין כמות המזומנים ושווי המזומנים שבידיהם, על מנת לשמור על סיכון אי נזילות הבנק נמוך דיו. קיים מנעד, ובצידו האחד יחס רזרבה של 1:1, אשר מונע לחלוטין את אפשרות קריסת בנק בשל בעיות נזילות, אך מצמצם דרמטית את כמות הכסף הזמינה להשקעות במדינה, ולחילופיןולחלופין יחס של 1:∞ אשר לא מגביל את הבנקים ומאפשר להם לחלק כסף ללא הגבלה, וללא קשר לכמות המזומנים בידיהם. מאחר שבממוצע, הבנקים מרוויחים מהלוואת כספים, יהיו הבנקים רווחיים יותר ככל שיחס הרזרבה יהיה גבוה יותר.
 
לעתים נדירות הנחת העבודה בבסיס יחס הרזרבה קורסת, כמו למשל במצב של מלחמה, חשד להונאה בבנק או משבר כלכלי קשה. במצבים כאלה עלולים להגיע לקוחות הבנקים בהמוניהם אל הבנק למשיכת כספיהם והבנק צפוי לקרוס. על-אף שאלו מקרים נדירים, הם מזעזעים את הכלכלה באופן חמור לאורך טווח. דוגמה בולטת לאירוע כזה היה [[המשבר הכלכלי העולמי של 1929]].