שמות ביהדות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: דוגמה\1, אידאולוג
שורה 38:
ברחבי האימפריה הגרמנית חויבו היהודים לשאת שם משפחה ובחירת השם הייתה כרוכה בתשלום מס משתנה לפי הביקוש לשם. שמות דוגמת: גולדברג (הר זהב), זילברברג (הר כסף), מורגנשטרן (כוכב השחר) עלו ביוקר, שמות רגילים יותר, דוגמת: שניידר (חייט), קאופמן (סוחר) וכדומה עלו פחות והעניים נאלצו לשאת שמות מעליבים דוגמת: אסלקוף (ראש חמור), שמוץ (לכלוך) וכדומה{{הערה|[http://www.lovendal.ro/wp52/ce-nume-de-familie-purtau-evreii-cap-de-magar-eselkopf-si-jeg-schmutz/ Ce nume de familie purtau evreii? Cap de măgar (eselkopf) şi jeg (schmutz)] {{רומנית}}}}.
 
השמות האלה הפכו למזוהים יותר עם יהודים, עד כדי כך שיש המניחים בטעות שכל הנושא אותם הינו יהודי. (לדוגמה: בתקופת המשטר הנאצי, אידיאולוגאידאולוג המפלגה היה [[אלפרד רוזנברג]], עמנואל שפר מפקד [[איינזצגרופן]] B ועוד).
 
ידוע המקרה של השם [[קצנלנבוגן|קצנלנבויגן]],‏‏{{הערה|1=A Dictionary of German-Jewish Surnames by Lars Menk, Avotaynu Inc. bergenfield N.J USA 2005‏}} הנגזר משמו של מקום (כלומר, הוא שם [[טופונימי]]) במדינת [[ריינלנד-פאלץ]] שב[[גרמניה]]. שם המשפחה הזה הופיע אצל היהודים זמן רב לפני שהוכרחו לקבל שמות משפחה בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19 באירופה. משפחת קצנלבויגן היא משפחה רבנית המתייחשת על ה[[מאיר קצנלנבוגן|מהר"ם]] מ[[פדובה]] שב[[איטליה]] (1482-1565). הראשון שידוע לנו שנקרא בשם הזה הוא אברהם בן אשר מרגנסבורג שבגרמניה, בערך בשנת 1455. רבים מצאצאי המשפחה היו רבנים בקהילות שונות באירופה.
שורה 62:
 
===השם היהודי===
השם היהודי נקרא במקורות "שם קודש", והיו בשימוש בעיקר בבתי הכנסת בתפילות השונות ובבתי הקברות, ברישום על המצבות וברישומי חברה קדישא. השם ניתן לאחר הלידה, בדרך כלל על שמו של אחד מהסבים או קודמיהם. לעתים הורכב השם משניים ואף שלושה שמות (עבריים), ולעתים כאלו שבאופן מסורתי צמודים זה לזה, כגון אריה-יהודה (אריה הוא סימנו של שבט יהודה), או ציפורה-בלומה לבת. במקרים אחרים היה השם שילוב של שמות של מספר נפטרים. שמות יהודיים מיוחדים ניתנו גם בעקבות לידת הילד בתקופה מסוימת, דוגמת: פסח, ניסן, חנוכה, יום-טוב, או במקרה של בנות: חיה-שרה (לפי פרשת השבוע "חיי שרה"), אסתר (בפורים) וכו'. ביהדות אירופה היה מקורם של הרבה שמות היהה ביידיש שזוהי הייתה השפה המקובלת בין הקהילות היהודיות לדוגמאלדוגמה: "פרומה" או "פרימה"- שם שהיה נפוץ בעיקר ביהדות רומניה שפירושו הוא אישה דתייה, גולדה -זהבה או שיינה-יפה.
 
===השם בשפת היומיום===