הבדלים בין גרסאות בדף "מאיר עוזיאל"

הוסרו 38 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
בוט החלפות: \1\2\3\4\3\2, \1\2\3\4\3\2
מ (בוט החלפות: \1גיליון, סגנון, \1על ידי, \1סדרה, \1-\2, \1 ב\2)
מ (בוט החלפות: \1\2\3\4\3\2, \1\2\3\4\3\2)
== ביוגרפיה ==
 
=== '''צעירותו''' ===
מאיר הוא בן למשפחה ישראלית ותיקה בת שמונה דורות [[ירושלים|בירושלים]]. סבו היה [[הרב הראשי]] [[הראשון לציון]], [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]], ומאיר עוזיאל קרוי על שמו.
 
ב-1997 הקים מאיר עוזיאל את  העיתון [[מקור ראשון]] והיה עורכו הראשי הראשון.
 
=== '''עבודתו כעיתונאי והמדור "שיפודים"''' ===
החל משנת 1974, החל מאיר עוזיאל לפרסם את המדור "שיפודים" במוסף סופשבוע של מעריב. כתיבתו של מאיר עוזיאל במדור התאפיינה באופי סאטירי-הומוריסטי, והייתה ידועה גם בביקורת הפוליטית שלו, מנקודת מבט ישראלית מיוחדת לו. בטור פורסמה גם "פינת השלולית" בה הופיעו סיפורי אהבה ואכזבה בין "צפרדעים" לבין "נסיכות", רבים מסיפורים אלה נשלחו למאיר עוזיאל על ידי הקוראים. "שיפודים פורסם במעריב עד שנת 2014, במשך כמעט 40 שנה. בהופעת המדור במעריב חלה הפסקה  בשנת 2005, אבל הוא המשיך באותה המתכונת בעיתון הצופה-מקור ראשון. בשנת 2012 חזר מאיר עוזיאל לכתוב את המדור "שיפודים" במעריב.ב7.3.2014 פורסם מדור שיפודים האחרון בעיתון מעריב.
כיום מפרסם מאיר עוזיאל מאמר דעה אישי כל יום ראשון במעריב.
כאמור, בין יתר מפעליו העיתונאיים היה מאיר עוזיאל העורך הראשון של המוסף "קריאת ביניים", מוסף לאנשים צעירים, שהופיע בימי שני ב"מעריב" בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות השמונים (הגיליון הראשון הופיע ביום שני 26 ביוני 1987). זה היה מוסף בעל שפה צעירה ונושאים צעירים אשר גם נתן במה ליוצרים ולכותבים צעירים ישראליים בולטים בגיל 20-35.
 
=== '''עבודתו הספרותית והאמנותית''' ===
ספריו של עוזיאל מחולקים לשני סוגים: הסוג האחד הוא ספרי סאטירה ובהם סיפורים הומוריסטיים קצרים, והסוג השני הוא רומנים.
 
ב-1999 החל עוזיאל להפעיל בימה אמנותית בשם "בימת מופעי הספרות" המציגה על הבמה יצירות ספרותיות בבימויו, בעריכתו ובהנחייתו ובשיתוף מיטב אמני ישראל.  "בימת מופעי הספרות" של מאיר עוזיאל עולה בעיקר באולמות תיאטרון "הקאמרי", "צוותא" ו"בית אבי חי", אבל גם באולמות גדולים אחרים ברחבי הארץ.
 
=== '''רדיו וטלוויזיה''' ===
בשנות השבעים הנחה עוזיאל את תוכנית הטלוויזיה לתרבות ואמנות "שמונה וחצי", והשתתף בשעשועוני הטלוויזיה "תשע בריבוע" ו"שחק אותה". כמו כן השתתף בתוכניות סאטירה ברדיו, ובהן "לצון נופל על לצון" ו"יתוש בראש". עוזיאל יצר מספר תוכניות טלוויזיה דרמטיות והיסטוריות גדולות, בהן "חידון המחתרות", "החידון הבינלאומי בנושא הגבורה היהודית במלחמת העולם השנייה", ועוד. בין היתר הגה, יצר וכתב את הסדרה בת תשעת הפרקים "היינו שם איתם", על התנגדות היהודים לנאצים (הינחה: [[ירון לונדון]]).
 
=== '''פעילות דיפלומטית וציבורית''' ===
בשנים 1986-1989 מאיר עוזיאל נשלח לרומא על ידי המוסדות הלאומיים לכהן כמנהל [[הסוכנות היהודית]] ב[[איטליה]]. בתפקיד זה הוא סייע לעלייה של יהודי ברית המועצות. בשנים  1994-1996 נשלח לתקופה נוספת, וכיהן כמנהל [[קרן היסוד]] באיטליה.
 
עוזיאל היה חבר בוועד [[אגודת הסופרים העבריים בישראל]] ובמועצת הפיס לתרבות ואמנות.
 
=== '''חייו האישיים''' ===
מתגורר בתל אביב, נשוי לרותי לבית שטקלמכר (ממשפחת מייסדי [[רמות השבים]]), אב לשלושה בנים: אוהד, דדן ואייר, וסב לארבעה נכדים: ליעם, הלל, אדם ואביגיל.
 
·       '''ספר רע: ידען לפושע המאורגן''', (הוצאת רבמכר), הומור, תשל"ח  1978.
 
=== תרגומים: ===
·       '''סיפורי ערש פוליטקלי קורקט, או, אגדות ילדים בלשון סגי נאור''',מאת ג'יימס פין גארנר, תורגם מאנגלית על ידי מאיר עוזיאל ואוהד עוזיאל, הוצאת מודן
1995.
 
=== ספריו שתורגמו: ===
'''מקום קטן עם דבי, תרגום לרוסית: אפרים באוך. הופיע בדפוס ואזל, ומופיע במהדורה אינטרנטית: '''