אלפרד ורנר – הבדלי גרסאות

ב-[[1893]] ורנר הראה כי מספר [[אטום|האטומים]] המקושרים לאטום מרכזי, "[[מספר קואורדינציה|מספר הקואורדינציה]]", הוא לעתים קרובות ארבעה, או שישה, ומגיע לעתים רחוקות יותר עד שמונה. בעקבות גישה זו, הציע ב-[[1904]] [[ריכרד אבג]] (Abegg) את הכלל הידוע כיום כ[[כלל אבג]], לפיו ההפרש בין ה[[ערכיות]] החיובית ביותר לשלילית ביותר של [[יסוד]] הוא בדרך כלל שמונה. כלל זה שימש מאוחר יותר את [[גילברט ניוטון לואיס|גילברט נ. לואיס]], כאשר הציע, בשנת [[1916]], את [[כלל האוקטט]] בתאורית [[האטום הקובייתי]] (cubical atom) שלו.