DC-3 דקוטה – הבדלי גרסאות

מטוסי הדקוטה הראשונים של [[חיל האוויר הישראלי]] נרכשו ב[[דרום אפריקה]], והגיעו ל[[ישראל]] בשנת [[1948]]. ב[[מלחמת העצמאות]] שימשו המטוסים כמטוסי תובלה והפצצה. הטלת הפצצות מהמטוס בוצעה בתחילה בצורה ידנית, משום שהמטוס לא הותאם לנשיאת חימוש, אך לאחר זמן מה הותקנו במטוסים מתלי חימוש על הכנפיים. המטוסים השתתפו בקרבות בכל החזיתות, ותקפו ב[[סוריה]] ובמצרים. הם השתתפו ב[[מבצע אבק]] (אספקה ל[[נגב]]) וב[[מבצע עובדה]] (כיבוש [[אילת]]). [[חיל האוויר המצרי]] השתמש בדקוטות להפצצת [[תל אביב]] ב[[מלחמתבמלחמת העצמאות]] עד ש[[מודי אלון]] הפיל שניים מהם מעל העיר.

בתחילת [[מבצע קדש]], ב-29 באוקטובר [[1956]], המריאו מטוסי דקוטה מבסיס [[תל נוף]], וכל אחד מהם נשא 25 צנחנים. כדי לא להתגלות ב[[מכ"ם]] המצרי, הם טסו בגובה נמוך (כ-150 מטר), ולפני ההצנחה התרוממו לגובה של כ-450 מטר. במבצע ההצנחה ("[[מבצע מכבש]]") צנח גדוד של [[חטיבת הצנחנים]], בפיקודו של רס"ן [[רפאל איתן]], ליד [[מעבר המיתלה]] ב[[סיני]]. מספר ימים מאוחר יותר, ב-[[2 בנובמבר]], הצניחו הדקוטות את גדוד הנח"ל המוצנח 88 בפיקוד [[מוטה גור]] ב[[א-טור]], שבדרום-מערב [[סיני]]. אלה היו שתי הצניחות המבצעיות היחידות בתולדות [[צה"ל]]. במהלך המלחמה המטוסים מילאו משימות הצנחה, פינוי, תובלה, סיור ומשימות נוספות.

חיל האוויר איבד שני מטוסים על צוותם בתאונות במהלך השנים, האחד (S-82) במהלך [[מלחמת העצמאות]] והשני (036) בקיץ [[1980]].