שבועה (יהדות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏השבועה בתנ"ך: קישורים פנימיים
שורה 5:
בתנ"ך נראה ששבועה הייתה מנהג מקובל. מספר פעמים אנו נתקלים בביטוי "חי ה'" בשבועות. השבועות הראשונות מופיעות אצל אברהם: כאשר הוא נשבע למלך [[סדום]], שהוא לא יקח שלל מהמלחמה ({{תנ"ך|בראשית|יד|כב}}). [[אברהם]] ו[[אבימלך מלך גרר|אבימלך]] נשבעו וכרתו ברית ביניהם, תוך מתן תוקף על ידי הצגת שבע כבשים. אירוע זה התקיים ב[[באר שבע]], ועל שם מעמד שבועה זה נקבע שמו - "באר שבע". בהמשך [[אליעזר עבד אברהם]] מתבקש להשבע על ידי אברהם כי לא יביא אישה ליצחק מבנות [[כנען|הכנעני]] אלא מ[[חרן]] ממשפחת אברהם ({{תנ"ך|בראשית|כד}}). [[יעקב]] מבקש מ[[עשיו]] להישבע לו על מכירת ה[[בכורה]] (בראשית כ"ה ל"ג). יעקב ולבן כורתים ברית אי לוחמה בגלעד, ויעקב נשבע באלוהי אביו ({{תנ"ך|בראשית|לא|נג}}). יוסף נשבע לאביו יעקב שלא יקבור אותו ב[[מצרים]] אלא בארץ ישראל בקברי אבותיו (בראשית מ"ז ל"א) ובדומה יוסף משביע את בני ישראל שיעלו את עצמותיו לארץ ישראל כאשר הם יצאו מארץ מצרים ({{תנ"ך|בראשית|נ|כה}}).
 
כאשר ישראל נכנסים לארץ הם נשבעים לכרות [[הברית עם הגבעונים|ברית שלום עם ה[[גבעון|גבעוניםהגבעונים]]{{הערה|"וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ שָׁלוֹם וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית לְחַיּוֹתָם וַיִּשָּׁבְעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה" ({{תנ"ך|יהושע|ט|טו}})}}. לאחר שהתברר כי הגבעונים רימו אותם ולא באו מארץ רחוקה כפי שסיפרו, מסופר כי ישראל לא יכלו להפר את הברית והשבועה שנשבעו בשם ה', ולכן כעונש הפכו אותם לחוטבי עצים ושואבי מים. יהושע נשבע שבועה נוספת שבה הוא מקלל את האיש שיבנה את [[יריחו]] מחדש ({{תנ"ך|יהושע|ו|כו}}). מאוחר יותר [[שאול המלך]] נשבע לבנו [[יהונתן]] כי לא יהרוג את [[דוד]]. והוא משתמש בביטוי "חי ה'". שבועה שהוא מפר אותה מאוחר יותר, כאשר הוא מנסה להורגו בכל זאת. ({{תנ"ך|שמואל א|יט|ו}}), גם אצל בעלת האוב שאול משתמש בביטוי "חי ה'", ונשבע שלא יקרה לה רע ({{תנ"ך|שמואל א|כח|י}}). גם דוד נשבע מספר פעמים: לשאול שלא ישמיד את צאצאיו. לא לאכול ביום שבו נרצח [[אבנר בן נר]] כסימן לאבלותו הרבה, לשמעי אויבו שהוא לא ימיתהו, ול[[בת שבע]] שיעתר לבקשתה כי [[שלמה]] ימלוך תחתיו.
 
עוד מסופר בתנ"ך כי מלך יהודה [[אסא]], כופה על העם להשבע שבועת אמונים לאלוהים כנגד [[עבודת אלילים|עבודת האלילים]] שרווחה. והעם נשבע בכל לבבו ורצונו ושמח על כך{{הערה|"וַיִּשָּׁבְעוּ לה' בְּקוֹל גָּדוֹל וּבִתְרוּעָה וּבַחֲצֹצְרוֹת וּבְשׁוֹפָרוֹת: וַיִּשְׂמְחוּ כָל יְהוּדָה עַל הַשְּׁבוּעָה כִּי בְכָל לְבָבָם נִשְׁבָּעוּ וּבְכָל רְצוֹנָם בִּקְשֻׁהוּ וַיִּמָּצֵא לָהֶם וַיָּנַח ה' לָהֶם מִסָּבִיב: ({{תנ"ך|דברי הימים ב|טו|יד|טו}})}}. בדומה לכך [[עזרא הסופר]] משביע את העם לעזוב את הנשים הנוכריות{{הערה|{{תנ"ך|עזרא|י|ה}}}}.