משה ברייטברד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ויקיזציה
ויקיזציה
שורה 7:
בשנת 1902 נסע לברלין, בזמנו מרכז האמנציפציה היהודית ותנועת ההשכלה. בברלין השלים את לימודיו בסמינריון למורים עבריים - Jüdisches Schullehrerseminar .
 
בשנת 1921 עבר לריגה. היה בין מייסדי הסתדרות המורים העבריים "המורה", אשר מטרתה הייתה לארגן את המורים שדגלו ברעיון של בית ספר עברי מודרני ולימוד בשיטת "[[עברית בעברית]]". האיגוד הפך לרוח החיה של החינוך העברי ועמדה בראש המאבק למען הקמת בתי ספר ששפת ההוראה בהם עברית, כאשר היה עליו להתגבר על הלחץ הכבד מצד ארגוני ה"[[הבונד|בונד]]" היידישאי מחד ו"[[אגודת ישראל]]" מאידך, שהתנגדו להוראת עברית בבתי הספר היהודים אשר עד כה לימדו ביידישב[[יידיש]].
 
"...להחייותלהחיות את השפה העברית בפי הדור הצעיר....הילד הגומר בית ספר עברי ידע את השפה העברית...באופן חופשי וטבעי..." (מדברים שנכתבו בחוזר שנשלח למורים).
 
ספרו "דקדוק לתלמידים" בשני חלקים יצא לאור לראשונה ב – 1934 ב־1934 בריגה והיה נפוץ גם בארץ בהוצאת "יבנה". הספר רכש מקום מכובד בבית הספר העברי וזכה למספר לא מעט של מהדורות - בשנת 1982 יצאה לאור בתל אביב המהדורה השביעית (הדפסה שלושים וחמש) של הספר .
 
"...להחייות את השפה העברית בפי הדור הצעיר....הילד הגומר בית ספר עברי ידע את השפה העברית...באופן חופשי וטבעי..." (מדברים שנכתבו בחוזר שנשלח למורים).
ספרו "דקדוק לתלמידים" בשני חלקים יצא לאור לראשונה ב – 1934 בריגה והיה נפוץ גם בארץ בהוצאת "יבנה". הספר רכש מקום מכובד בבית הספר העברי וזכה למספר לא מעט של מהדורות - בשנת 1982 יצאה לאור בתל אביב המהדורה השביעית (הדפסה שלושים וחמש) של הספר .
משה ברייטברד לא זכה לעלות לארץ ישראל כמו שייחל, אך הצליח להימלט מריגה לפני כניסת הצבא הגרמני ב-1941. הוא חזר לריגה אחרי המלחמה, שם נפטר ב-1947.
 
ברייטברד היה נשוי לגיטה לבית וולפסון (1894 קולדיגה (Kuldiga), לטביה – 1946 ריגה). נולדו להם שני ילדים: יעקב, נפל במלחמת העולם השנייה כחייל סובייטי, ואביבה ברייטברד בראון, אדריכלית, אשר עלתה לארץ ב-1972 ומתגוררת בירושלים.
 
במאי 1974 נתכנסו בתל אביב בוגרי הגימנסיה העברית בריגה כדי לכבד את זכרו של מורם ומחנכם הדגול, משה ברייטברד. רבים מבין תלמידיו עלו ארצה עוד לפני מלחמת העולם השנייה, אחרים הגיעו בשנים האחרונות, אך כולם הדגישו שזיקתם לארץ הייתה לא מעט בזכות החינוך העברי שקיבלו בגימנסיה. "אני בארץ כבר למעלה מארבעים שנה, אך הגעתי רק אשתקד" אמר אחד התמשתתפים.
בשנת 1989 הוקמה באקדמיה ללשון העברית קרן לזכרו של משה ברייטברד למימון מלגה לחוקרים צעירים על הרצאה שנתית או כתיבת מאמר.
 
 
בשנת 1989 הוקמה באקדמיה ללשון העברית קרן לזכרו של משה ברייטברד למימון מלגה לחוקרים צעירים על הרצאה שנתית או כתיבת מאמר.
== לקריאה נוספת ==
* '''מעריב''' 10 מאי 1974.