אנרי פיליפ פטן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-[ +[) |
||
שורה 136:
עם שחרורה של צרפת וביסוס משטרו של דה גול, החל המשטר החדש לשפוט את פשעי משטר שיתוף הפעולה של וישי. כל עוד שהה פטן בזיגמרינגן, סבר דה גול כי עדיף שלא יובא למשפט. בחודש [[מרץ]] [[1945]] הורה בית הדין הגבוה שהוקם לצורך זה על משפטו של פטן שלא בפניו. כאשר התקרבו חיילי בעלות הברית לזיגמרינגן נמלט פטן ל[[שווייץ]] ב-[[23 באפריל]] [[1945]]. גם עתה לא מיהר דה גול לדרוש את הסגרתו, אלא שפטן לא הותיר לו כל ברירה ודרש כי יותר לו לחזור לצרפת. הוא הוסע לצרפת ברכבת מיוחדת, כשעליו משמר בפיקודו של הגנרל [[פייר קניג]].
למשפטו הופיע פטן כשהוא תשוש, מובל בכיסא גלגלים, ובעיקר - משותק. לאחר הדיונים נדון למוות ב-[[15 באוגוסט]] [[1945]]. בית הדין, שדן אותו ל[[מוות]], הביע את רצונו כי גזר הדין לא יבוצע. דה גול המתיק את גזר הדין ל[[מאסר עולם]], אותו היה על פטן לבלות בטירה שעל ה[[אי]] [[
לאחר תבוסתו של המשטר, הפך פטן לסמל לחרפתה של צרפת ולשנים האפלות ביותר בהיסטוריה שלה. אנשי השמאל לא שכחו למשטר וישי ולפטן את שיתוף הפעולה עם היטלר, את ה[[אנטישמיות]], את שיעבוד אזרחי צרפת ל[[עבודות כפייה]] בגרמניה ומשלוחם של היהודים להשמדה במזרח. דה גול, שנקודת מבטו היא של איש הימין, טען בזיכרונותיו, כי פשעו האמיתי של פטן ושל משטר וישי, היה בכניעה לגרמנים שניתקה שלשלת של אלף וארבע מאות שנה של ריבונות צרפתית על אדמת צרפת, וכי כל השאר נבע מ"חטא קדמון" זה.
| |||