שבויי צה"ל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: \1-\2\3 ב\4\5, לעתים |
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-[ +[) |
||
שורה 15:
==חקירה בשבי==
הנחיות צה"ל לחייליו הן כי על השבוי להימנע לחלוטין ממסירת מידע לשוביו, מלבד פרטי הזיהוי הבסיסיים שלו. עם זאת, רוב שבויי צה"ל אינם מחזיקים מעמד בחקירתם בשבי, בניגוד לדימוי השכיח בתרבות הישראלית.{{הערה|1=דליה גבריאלי, '''[http://dx.doi.org/10.1177/0095327X05282531 Israel’s Cultural Code of Captivity and the Personal Stories of Yom Kippur War Ex-POWs]''' Armed Forces & Society, Vol. 33, No. 1, 94-105, 2006}} לדברי [[ראובן ירדור]], מראשי [[אגף המודיעין]] במלחמת יום הכיפורים, הנחת העבודה הייתה שכל מה שידוע לשבוי הופך לידוע לשוביו.{{הערה|שם=Moshe|1=[[
* רב"ט [[אורי אילן]], לוחם ב[[חטיבת גולני]] שהתאבד בשבי הסורי בשנת [[1955]], והותיר פתק שבו כתב "לא בגדתי".
* סא"ל [[אבי לניר]], [[טייס קרב]] שנפל בשבי הסורי במלחמת יום הכיפורים, ומת בשבי תוך שהוא נמנע מלמסור סודות לשוביו. לאחר מותו הוענק ללניר [[עיטור העוז]]. בתיאור הסיבות לעיטור נאמר: "סא"ל אברהם לניר עונה למוות על ידי חוקריו ולא חשף כל מידע. במעשיו אלה גילה סא"ל אברהם לניר ז"ל אומץ לב, נאמנות והקרבה עילאית".
| |||